כבר מגיעים! בית חדש לחלוטין ואחד חדש-ישן, עם הפתעות מרהיבות ויינות מסקרנים, כולם מהמחוז הסקסי ביותר בעולם - שמפן.

רוזה.
רגע לפני הקיץ, הוא חוזר לכותרות.
מה זה רוזה? איך עושים ומדוע?
האם ידעתם ששמפניות רוזה מיוצרות בעצם ע"י עירבוב של יין לבן עם מעט יין אדום? ולמה לא לייצר ככה יינות רוזה בכלל?
למה לא, בעצם?
אז ניסינו. איך יצא?

צרעה, קסטל, שרדונה, ערן פיק (בתמונה מימין), אלי בן זקן, אסף גרניט, מחניודה.
כמה טוב אפשר ביום אחד?
מתברר שלא מעט.

על המהפכה המתמשכת של יקבי צרעה, על השרדונה הטוב בארץ, על ההצגה הקולינרית הטובה בעולם ועוד ועוד,
הכל אחרי תקופה לא קצרה של דממה - כאן.

יקבי בנימינה שיחררו לשיווק את היינות האדומים של סדרת החושן מבציר 2006, ונתנו לנו להציץ על החבר החדש בסדרה, היהלום מבציר 2007.
ההשקעות האדירות שבוצעו ביקב אינן מותירות הרבה ברירה להנהלה הבכירה: או צל"ש או טר"ש. אחרי שיחה גלוית לב עם מנכ"ל היקב והיינן הראשי, נראה כי האפשרות הראשונה בדרך למימוש. בהצלחה.
על ההשקה, על הפנים המתחדשות של בנימינה ועוד - כאן.

שאטו גולן הציג את בציר 2007, וזו פעם ראשונה שאני יכול להעיד כי הצ'ק נפרע במלואו. 2005 היתה ישראלית מדי, 2006 היתה מזג אוויר מדי, 2007 התלבשה לאורי חץ כמו טיל לחיבורים.

לסיפור המלא ולרשמי הטעימה

 
שני פרוסמן, שף פרטי,
לרן באהבה

גם אתם חושבים עשור עגול מחייב חגיגה מיוחדת?

אם כן, כנראה שאתם לא לבד.

רן שפירא חגג לא מכבר 40 שנה, עם רשימת יין מופלאה, ארוחה שהותקנה ע"י שפית פרטית, ולא מעט תובנות על מה שחשוב בחיים (רמז? בעיקר יין ואוכל אבל לא רק).
לסיפור המלא.

יש ימים גדולים, ויש ימים בלתי נשכחים.

בצהריים טעימה של שמפניות מבית קרוג,

בערב - שולחן ועליו מבחר מסחרר של יינות - ג'ימונה חדש, אגלי אורייה, לאמברה, ארטאדי ועוד. אז למה לא כל יום שבת?

אז זהו.
אתמול הייתי פעם ראשונה בסלון, יחד עם שמפניית סלון.
ביקורת מסעדות בלי אף מילה על אוכל.

לסיפור המלא

אני לא מכיר הרבה יינות ישראליים שזכאים לתואר "יין פולחן" (Cult Wine), אבל אין ספק שהאחרון (ואולי הראשון) שבהם הוא השרדונה של לוינסון, עידו לוינסון.

יצאנו לביקור ביקב הגראז' המצוחצח של אמנון ועידו, כדי לנסות לעמוד על סוד הקסם. המסקנה: דברים טובים באים בכמויות קטנות, ועולים הרבה כסף.
לסיפור המלא ולטעימת שלושת היינות.

בורדו פינת גליל עליון.
הגשם הפתאומי תקע את הבציר בגליל ובגולן.
קיבלתי ימאהה סטאר 1300 ליממה.
גבי סדן חוזר לעניינים עם היקב הכי מרתק שקם פה בעשור האחרון.
נעמה מציעה לי את היין הכי הכי של דלתון.
ממש לידה, פתחו את מרכז המבקרים של יקב אדיר.
מה, עוד לא יצאתי לדרך? יצאתי.

מתנצל מראש, יצא קצת ארוך, אבל שווה.

מה קורה כשפרופסור לסטטיסטיקה פוגש בעל יקב שפוגש מארגן תחרויות יין?
ומה קורה אם הפרופסור ובעל היקב חד הם, והם פוגשים 13 מארגני תחרויות יין?

במקרה כזה נוצר מחקר סטטיסטי מעניין שנושאו תחרויות יין, מדליות זהב, סיכויי זכייה ובעיקר עקביות.
אז כמה בדיוק "שווה" לנו כצרכנים מדליית זהב על הבקבוק שלפנינו?
לסיפור המלא

האחים האדומים מהרי גליל, טפרברג סילבר, תשבי במיתוג חדש, רקנאטי פטיט סירה זינפנדל חדש, גולן מרלו, שלל יינות נוחתים עלינו לקראת השנה החדשה, רובם יינות שהציבור מחפש לקנות - מחירים של עודף מ-50, יינות שלרוב לא מקבלים ציונים ממבקרי היין השונים.
הפעם כן. (אדומים)

וגם היינות הלבנים לא מקופחים.

זאב דוניה, יקב סוסון ים, לנון (זינפנדל מהכרם הביתי), מונק (פטיט סירה), ג'יימס (שנין בלאן מקורי), בר גיורא, הרי ירושלים, מסעדת שוק, מחניודה, שולמן ישלם, אסף יוסי ואורי.

מבולבלים? הנה תקציר מנהלים. סוסון ים משיק את הלנון 2007 בטעימת אורך מצויינת, מפתיע עם מונק נהדר, ומגיש את האוכל של המסעדה החדשה מחניודה, מה שמטיס אותי תוך פחות משבוע לירושלים, לטעום ממקור ראשון.
לסיפור המלא

וילה וילהלמה, טייק 2.
אחרי ביקור לפני כשנה ומשהו, חזרתי את ה"וילה" המתחדשת כדי לטעום את הקונספט החדש של אנשי היקב, סדרת Timeless.

אנשי היקב מצהירים על שימוש אינטנסיבי בחביות אלון. זה מעלה קצת הרהורים על ההיסטוריה הקצרה למדי של האלון בישראל, מי צריך את זה בכלל, ואם צריך - האם Less is More?
לסיפור המלא ולרשמי הטעימה.

במאה ש"ח בלבד!

סיקור "קצת אחר" על טעימת האורך של ה-SR מבית רקנאטי.
קצת על העבר, הרבה על ההווה, הצצה לעתיד, קצת על תחרויות, תארים ופיספוסים, הכרות עם שף ענק שרובנו לא מכירים, ובעיקר - הרבה תאורים על הספיישל רזרב, קצת ממני והרבה מאנשי "רקנאטי" 

לסיפור המלא

אוניברסיטת קורנל, המוסד האקדמי המוביל בארה"ב ללימודי מלונאות וארוח, פרסמה לאחרונה מחקר מקיף שעניינו תפריטי יין במסעדות.

נכון, המחקר בחן את השוק האמריקאי בערים הגדולות בלבד, אבל לדעתי כמה מהממצאים בו רלוונטיים ביותר גם עבורנו. השאלה שנשאלה:
"אילו מאפיינים של תפריטי יין מוכיחים את עצמם כמגבירי מכירות?"

התשובות (בחלקן מפתיעות) - כאן.

ישנם כמה ז'אנרים בייצור יינות מאזור שאטונף. הפעם התמזל מזלנו לקבל אחד מהמסורתיים שבהם, יצרן שמחפש איזון ואלגנטיות יותר מאשר ריכוז, עוצמה ו... ציוני פרקר. מי כבר יכול להביא יינות כאלה לארץ?

הג'יאקונדות הזמינו אותנו לכתית לארוחת צהריים פלוס היכרות עם היינות. בעצם, הפוך.
הזמינו - אז לא נלך?
לסיפור המלא ולרשמי הטעימה.

"חקלאות מדייקת" היא אחד הכלים בעולם היין המודרני, שבאמצעותם מנסים להעלות את רמת חומר הגלם בכרמי פרימיום (ולא רק בהם).
בביקור מאלף ביקבי רמת הגולן טעמנו על קצה המזלג ממה שעושים כורמי יקבי הגולן בכרם, שמענו שגובה הוא יתרון לא רק מתחת לסל, וחזינו בפלאי שולחן המיון - כלי שכל דרדק בורגוני מכיר, אבל לחלוטין לא כל יינן בישראל.

והעיקר - טעמנו את עצמנו לדעת, כולל שלל תוויות שעדיין נמצאות רק במרתפי היקב, עוד רגע בחנות היין ליד מקום מגוריכם, וכמובן טעימת אורך של קברנה ירדן - רוצים לדעת מה עם ה-2001 שלכם?
לסיפור המלא ולרשמי הטעימה

הלה טאש של 1990 הוא יין ענק, מושלם כמעט. אבל ראו מה אמר בעל היקב על היין של 1991:

A great wine and it may eventually equal the 1990

האומנם?
מצויידים בפתגם סיני עתיק (לא צריך יום חגיגי לפתוח לה טאש, פתיחת לה טאש היא יום חגיגי לכשעצמו) ואחרי המתנה של שנים נחלץ הפקק מהבקבוק המשותף של חבורת היין שלנו.

לסיפור המלא, וכמובן לרשמי הטעימה

חברת ג'יאקונדה ממשיכה להעמיק את אחיזתה ביינות הקסומים של גרמניה. למעשה, אינני מכיר עוד פורטפוליו בעולם כולו עם יותר מגוון, עושר או איכות של יין גרמני. היהלום החדש שהתווסף לכתר הוא יקב Gunderloch, שיינותיו הוצגו בארץ בארוחה מרשימה ביותר שנערכה במסעדת "כתית".

קצת על היקב, הרבה על השאלה הבוערת עימה מתמודדת תעשיית היין הגרמנית, הרבה על היינות והערה על כתית - הכל
כאן.

מה כבר אפשר לחדש על חוש הטעם, ובעיקר על חוש הריח?
בהרצאה וטעימה מודרכת שהועברה ע"י Per Hermannson, "מנתח חושים" שמועסק ע,י חברת הענק אבסולוט, התברר שיש לא מעט ללמוד ולחדש. בהרצאה מקורית וייחודית, הצליח מר הרמנסון לרתק את הקהל, להעמיק את הידע ולחדד את הסקרנות, ובעיקר להוכיח איזוהיא הוודקה הטובה מכולן. (רוצים לנחש?)

לסיפור המלא ולשלל האנקדוטות על חוש הריח והטעם.

כבר בת ארבע, הזדמנות מצויינת לטעום קצת מהפורטפוליו המתחדש של מרש, החברה שמביאה אלינו את המיטב של תוצרת היבשת החמישית.
קצת ישן, קצת חדש,
הרבה בארוסה ומעט מחוצה לה.
בקיצור - יש למרש מה להציע, גם אם אתם חסידי העולם הישן.

ליינות שנטעמו,
הקישו כאן.

פששששששששש.... כתבה חדשה, יום אחר יום? מה קרה?
מה שקרה הוא שאכלתי ארוחה מצויינת במסעדה שעד עתה היתה בשבילי סוג של אניגמה. המפגש הראשון שלי עם המטבח שלה היה מוצלח, וכייף לפרגן, בעיקר לנוכח ההתחלה המהוססת משהו של הביזנס.

רוצים לנחש מהי הארוחה הכי טובה שלא אכלתי עד שבוע שעבר? האמת, זה לא כל כך חשוב. הרבה יותר חשוב זה שתזמינו מקום, לפני שעוד אנשים יגלו את הסוד.
התשובה - כאן.

ספרד והסקוטית - הילכו שניים יחדיו?
עד לאחרונה - לא כל כך.
החודש האחרון מסמן דף חדש ביחסים של החברה הסקוטית עם ארץ היין ספרד. מרקז דה קאסרס מריוחה עובר, לפחות בשיווק וההפצה, לידיים שלהם מידיו של אורי ברנע שהחזיק במותג משך למעלה מעשור, ולחיזוק האגפים - יקב פארז באלטה שולח נציגות משאר אזורי היין בספרד, מחלקם לפחות.
ואיך היינות? טובים מאוד, לפחות.

לסיפור המלא ולרשמי הטעימה

שף ויקטור גלוגר  - כל שנה הפתעה.

האם יש לנו מה ללמוד מתעשיית היין האוסטרלית?
אין מחלוקת שהמקרה האוסטרלי אינו חופף למקרה הישראלי, וסדרי הגודל הופכים את ההשוואה למגוחכת לעיתים.
אבל למרות הבדלי הגודל הברורים, יש כמה דברים שאפשר להעתיק משם וליישם כאן. מיתוג, למשל, סיווג, ואפילו - שומו שמיים - פיקוח.

אז איך זה עובד באוסטרליה (על קצה המזלג, מבטיח), ואיך נראים הדברים כאן בישראל?

המדף הביתי מאיים לכרוע מהעומס. אין ברירה, לא הכל נכנס לעל השולחן, וחבל לזרוק את כל העבודה לפח.
הפאנל החביב שלנו פינה זמן והתכנס לטעום את מיטב תוצרת ישראל לקראת חג האביב. משהו סדור - לא הפעם, אבל
בסך הכל היה נחמד. הפתעות? לא ממש.

ברקן רזרב מול גמלא מול האזורית. שלוש סדרות, שלוש גישות שונות, והשאלה ששאלנו את עצמנו היתה פשוטה:
אם צריך לבחור סדרה אחת, שתפגין יציבות ואמינות לכל אורך החזית - איזו היא האחת והיחידה? זו שבכל פעם שנושיט יד למדף, נדע כי בחרנו מספיק טוב, גם אם לא הכי טוב?
יצאנו (בשנה שעברה אמנם) לבחור את המנצח בעימות חזיתי ישיר.
היה מעניין וטעים.

אחת, שתיים - בול. מועדון היין של טוטו יצא לדרך בקול תרועה רמה, עם ערב שהוקדש ליינות עמק הרון.
כמה בקבוקים יש לנו בבית, שאין לנו מושג מתי נשתה אותם ועם מי? הכי כייף לשתות במסעדה, עם אנשים שמבינים עניין. אבל איפה אפשר?
רועי יניב, ג'וניור, סומלייה המסעדה, עלה על רעיון. מועדון יין.
לערב הבכורה הגיעו תריסר אנשים, קצת יותר מזה בקבוקי יין, אינספור מנות ובסיום - הגיע חשבון צנוע (יחסית) והוגן (לחלוטין).
רק שאלה אחת נשארה פתוחה - מתי הפעם הבאה?
שלא נשתה מי ים.

"נו, מה אתה אומר על זה"? איתי להט, יינן וחבר, הניח את המגזין האוסטרלי לפני. "מממממממ....", מילמלתי בידענות. "תוצאות מעניינות". (מה הוא רוצה ממני, חשבתי).
באמת, מה? הקדישו דקה - שתיים לתוצאות של טעימת הקברנה האוסטרלי. כאן וכאן. שימו לב למחירים ונסו לגלות - למה התכוון המשורר? אחרי כמה דקות לסתי נשמטה בתדהמה.
איתי להט, יינן "עולם חדש" בנשמתו אבל רומנטיקן בהוויתו, מדבר על זה כבר כמה שנים.  אם עליתם על הקטץ' - המשיכו הלאה . אם לא - תמשיכו גם. כתבה מרתקת על מה שמחכה לפקק השעם מעבר לסיבוב.

כמה סומליירים עובדים במסעדת הכוכב של גורדון ראמזי? כמה מרוויח סומלייה בלונדון? כמה יין הם מוכרים? איך נראה תפריט יין של מסעדה כזו? ואיך, איך הגיע ישראלי צעיר לנהל את כל האופרציה הזו?

פרס ירדן העניק לי הזדמנות נדירה לפגוש את מנהל מסעדת גורדון ראמזי בקלארידג'ס, איש יין ישראלי ומוכשר בשם ישי מלכוב. אתם מוזמנים להגיע לפגישה המרתקת ולהציץ על עולם היין הלונדוני. לא מה שחשבתם.
לסיפור המלא

כל "האינטרנטיים" כבר כתבו על הביקור של "מר מאזי" בישראל. אז מה צריך עוד כתבה אחת?
שאלה טובה.
אז בראש ובראשונה - אני צריך אותה בשבילי, כדי לסכם טעימה מופלאה ושיחה מרתקת עם אדם "מסורתי" במובן של כבוד לאדמה ולאדם, הרבה לפני הטכנולוגיה. זה מדבר אלי.
שנית, למה לקפוץ? אתם כבר כאן ממילא, ויש לכם כמה דקות פנויות. לדעתי יצאה כתבה טובה. שווה הקלקה.

Whenever i want to know something about champagne - Andrew Jefford is a great source to  start the search. AJ returned from a visit to champagne, and he tells us everything we wanted to know about expanding the region. thanks, Mr. Jefford

לראשונה בישראל, מאמר של אנדרו ג'פורד, מבכירי הכותבים של ירחון "דקנטר", שתורגם על ידי אחרי אישורו. מאמר מרתק על ההרחבה המתוככנת של אזור שמפן, הסיבות, הפוליטיקות, וכמובן - התקווה לראות עוד ועוד מגדלים מצטיינים בעקבות המהלך.
למאמר המתורגם המלא.