2009: "חוק ה-9" נמשך
אין שום דבר פשוט בבציר 2009, אומר לנו יוהאנס הירש, אבל גם לא שום דבר מסובך במיוחד. מבולבלים? מישי מוסברוגר מגובלסבורג מספר לנו שלא היה צורך במאמץ מיוחד בבציר הזה. אחר כך אנחנו יוצאים לסיור ביקב הפדנטי למשעי שלו ומבינים את קנה המידה הכל כך שונה שלו. "היו כמה קשיים בדרך", הוא אומר, "אבל אני מעדיף בצירים כאלה, שעושים את ההבדל בין יקבים טובים למצויינים".
אז בציר 2009 היה בעיקר "שונה". שילוב של 2001 עמוסת הבוטריטיס, עם 2006 המאוד נקייה אבל עם נטייה לכבדות בכמה מהיינות ה"נחשבים". במידגם המצומצם שלנו לא פגשנו מזה או מזה. אצל סלומון מצאנו יינות נקיים למשעי, גדולים בכל אספקט, מרוכזים וצעירים עד כאב. אצל הירש, אחד מה-Late Bottlers הידועים, מצאנו ארבעה יינות בוהקים ומבריקים, עם סוכר גבוה יחסית (לאוסטריה, לאוסטריה) – ככה יצא השנה, אומר לנו יוהאנס הביו דינמי. גם בשלוס גובלסבורג אין זכר לבוטריטיס או ל"עודף מאמץ" ביינות הכרם יחיד שלו, בדיוק כמו שהוא תאר זאת: מי שיודע את העבודה הצליח לייצר דברים מצויינים.
ומה זה חוק ה-9? ששת הבצירים האחרונים של סוף העשורים הקודמים, החל מזה של 1959, היו כולם בעלי מאפיינים דומים, של איכות גבוהה ביותר ובוטריטיס מודגש. 2009 הולך כאמור בתלם האיכות הגבוהה, אך עם פחות בוטריטיס, והוא מציג יינות מקסימים ומורכבים, עם סיכוי טוב לאורך חיים של עשרות שנים, למי שיצליח להתאפק מלשתות אותם כעת. בציר של קיצונות מדהימה – שיא של שריפות לוהטות לצד שיא של תביעות בגלל נזקי ברד (!), מפולות בוץ ושטפונות לצד ימים בעלי חום יבש ואפריקאי כמעט. הממוצע הסתדר, מפטירים הייננים המקומיים בחיוך, אבל היין קבל אופי שונה לחלוטין מהממוצע.




Bottles & Labels


 

 

2010: סוף טוב – רק לא בכמות.
במילה אחת? בציר קטן בכמות, גדול באיכות. גשמים וקור בתקופת הפריחה – אנחנו מכירים את הבעיה מאזורי יין קרים אחרים – חתכו ביבולים בצורה כמעט אכזרית, מה שהוביל לבציר הנמוך ביותר כמותית ב-25 השנים האחרונות. כמה נמוך? בחלק מתתי האזורים נחתכו היבולים עד כדי 40%! נתון מעניין – הכמות הכללית שנבצרה עומדת על 1.7 מיליון הקטוליטר, בעוד הצריכה המקומית לבדה עומדת על 2.5 מיליון. המחירים, מה לעשות, עלו בשיעור ממוצע של כ-10% ביחס ל-2009, שגם היא כאמור לא היתה שנה שופעת במיוחד.
הרבה יקבים רציניים נאלצו לקצץ במיכסת יינות הליטר שלהם. בחלק מהמקרים לא היה אפילו טעם לבקש, למרות שמה שטעמנו היה מקסים כמעט בכל מקום. דווקא באזור ה- Wagram היו יבולים עשירים יחסית, ומשם הבאנו יין ליטר מדהים בכל קנה מידה, כולל זה של בציר 2010. ככלל, החמיצות של היינות גבוהה, אבל לא אגרסיבית. הסבלנות השתלמה בהרבה מיקרים, כיון שתקופת הבציר לא היתה רטובה מדי. הבוטריטיס נותר ברקע, אם בכלל, הפרי והמאפיינים הזניים מאוד בולטים, ויינות הרזרב הטיפה יותר אלכוהוליים מראים תוצאות מצויינות – הם מאוזנים להפליא .את רובם נפגוש רק בשנה הבאה, ויש למה לחכות.

 








 

 

 
לייבסיטי - בניית אתרים