דף הבית >> עולם היין - אוסטריה! >> ארכיון >> חידה אוסטרית.
 

אוגוסט 2006

אסתי ויורם חזרו מאוסטריה עם מטען עודף של גבינות מקומיות ועשרה סוגי נקניקים, אחד יותר טוב מהשני. באמת. אני זוכר מחקר שהראה כי בשר לבן עשיר באוממי - הטעם השישי, שמשמש מעין מגביר לטעמים אחרים. כנראה שלגויים יש בהמות עם הרבה אוממי. פה בארץ יש לנו דברים לא רעים, אבל.... עד שנזכרים בטעם האמיתי.
שני בקבוקי יין עשו גם הם עלייה. פתחנו הערב רק אחד, שהיווה לגבי שיעור מהמם בצניעות. תווית עם 5 מילים רלוונטיות - ואף אחת אינה ברורה. הנה הכיתוב, נסו לנחש מה יש בבקבוק בבקשה: 

 Fassbinderhof Gumpoldskirchener 2004 spatrot-Rotgipfler Thermenregion

אני מוכן להמר שתווית יין סינית היתה יכולה להיות ברורה וידידותית יותר. היין עצמו היה מקסים: פרי לבן עדין, מינרלי ועשבוני, יבש בפה, חד, סיום ארוך, חמצמץ וירוק, לא יין ענק אבל מרענן אמיתי, שבטעימה עיוורת היה זוכה לניחוש בתור סוביניון לבן עולם חדש. ולא היא.
Fass זהו שם היקב, אחד מכמה שפזורים
באזור ה-Therme. האזור קרוי כך, ניחוש טוב, על שם מעיינות המרפא בהם התברך האזור, שמתחיל דרומית לווינה. Gump הוא אחד מכפרי היין הוותיקים באזור, כמעט אלף שנות גידול ענבים מתועדות. ומה נשאר? spatrot-Rotgipfler הם שני זנים, מכוכבי האזור, ייחודיים לו ולתעשייה המקומית. עכשיו אני יודע, וברור לי גם מדוע אין יינות כאלו בארץ. לך תמכור לצרכן הישראלי יין שנראה כמו חתול בשק. אבל אחלה חתול, חייבים לומר. כ-7 אירו עולה בקבוק - שווה כל אגורה.
ציון: 85 
                 ----------------------------------


Giacosa Fratelli Dolcetto d'Alba Madonna Como 2003

 הרבה יותר קל להבין - דולצ'טו, הזן הבסיסי של פיימונט, מכרם יחיד בשם מדונה קומו. דולצ'טו הוא "סוס עבודה" חביב - יין של תזרים מזומנים בנוסח הר חרמון: בצור היום, מכור עוד חודשים. כך היו הדברים עד שהדור החדש של יצרני האזור התחילו "להתעלל" בזן: מיצוי גבוה, חביות עץ, יבולים מצומצמים. האכיות עלתה, ולמרות שהאיום על אגף המאיות לא יגיע מהיינות הללו - חלקם עשוי לתת תמורה מצויינת לכסף, לפחות במונחים של "יין לשקל".
אף צעיר ורענן, סיגליות, תות אדום, שרף אורן, מעט ירוק - אף ישיר, צעיר ומזמין. גוף קל-בינוני, לא בומבסטי אם כי בשל, אדמתי, סיום נעים. בסיסי, עשוי היטב, לקרר מעט ולאכול עם החשודים הרגילים - פסטה ועוף.
ציון: 84 
             ----------------------------------------


Barone Ricasoli Chianti Classico Castello di Brolio 1999

יין הדגל של אחוזת ברוליו הידועה מטוסקנה. טונות של פרי שחור ובשל, קסיס וגרגרי יער, חבית משולבת היטב שתורמת קופסת סיגר, טבק ועור. גוף מלא, מיצוי פרי מקסימלי, ארוך, פירותי, מלוטש ומודרני, בשל ועוצמתי. היין נגיש, מוכן ובשיאו. אבל רגע, זה קיאנטי? לא בטוח שבטעימה עיוורת הייתי מנחש, לא אני ולא גדולים ממני.
ציון: 90, (80 אם הוא מייצג את טוסקנה ואת קיאנטי). 

                 ---------------------------------

-Chateau Gruaud Larose (St Julien) 1989   

 בורדו מאחוזה טובה, שנה סבירה. בקבוק אחרון מסדרה של שלושה - והזמן רק עשה לו טוב, ולי להצטער שאין יותר. פרי שחור ובשל, מעושן, בשר חרוך, זפת וגרפיט, עשבוני משהו,] מורכב, עשיר ומעניין, מאוד בורדו.
גוף בינוני, הטאנינים מעט קשים מול הפרי, אבל חצי שעה מחוללת פלאים, היין מתאזן וההנאה עולה. יין מצויין שמדגים את חוסר הטעם בשתיית יינות בורדו לא מוכנים.
ציון: 90




לייבסיטי - בניית אתרים