דף הבית >> עולם היין - אוסטריה! >> ארכיון >> ?Buy more or not
 

 

 

אפריל 2007

בוקר שישי הוקדש לביקור אצל חבר יקר, רפי, שמחלים מניתוח קשה. יין טוב, סיגר משובח ואוויר צלול עובדים לא פחות טוב מתרופות מתוחכמות. עובדה.

מהמבחר המרשים הרשימו במיוחד שני יינות - הראשון Sena של מונדאבי, תוצר של הפרויקט הצ'יליאני שלו. בדיעבד, מעניין לקרוא את הניתוח של פרקר ליין, שיעור מאלף ביכולותיו המוגבלות משהו של הקיסר לקבוע את העתיד:
 it may ultimately merit a higher score, if its tannic backbone gives way before its joyful fruit subsides. Projected maturity: 2002-2006.
בעומק 2007, היין מרגיש כאילו ורק התחיל את חייו. המון פרי משולב היטב בתיבול מהחבית, מאוזן, טאנינים רכים, סיום טוב, נפח מעולה בפה - בקיצור, יופי של יין שזוכה בקלילות ל-90 נקודות.

היין השני - ריזלינג.
Christoffel Urziger Wurzgarten Auslese 1986, יין מוזל אופייני, עם ריחות נהדרים של טחב ופטריות, מעט פרי והרבה עור ישן. האיזון הנהדר בין הסוכר לחמיצות נשמר עמוק לתוך חיי היין, כשהפרי כמעט ולא קיים במשוואה, וזה כלל לא מפריע. פנטסטי בנפח, ברעננות ובסיום המענג. שווה 93 נקודות. הדרך חזרה מחיפה לא היתה קצרה יותר מעולם. הייתי ער משך אולי שלוש דקות.
                             - - - - - - - - - - - - - - - - -

היינות המצויינים המשיכו במפגש ערב חברותי ולא מחייב מבחינת האוכל - קצת מכל דבר, הכל על השולחן, ובלי מארחים שטורחים במטבח. והיו יינות מוצלחים ביותר, סוף סוף חיוך שלם. כיוון שהיינות הוגשו "על עיוור", הסדר היה אנאכרוניסטי משהו, אבל לא נורא - זה עבד היטב.

Muga Torre Muga Rioja Reserva 1994:
אחרי ה-95 המאכזב מעט מהצהריים, היה כייף לבחון את היין של 1994, שנה "גדולה" בהרבה. אני חושב ששתיתי את היין עשר פעמים לפחות, במהלך חייו, ומרתק לראות כיצד היין המודרני והמוחצן הזה חוזר אט אט לשורשיו ה"ריוחאיים". כבר מהצבע - זה איבד את האטימות השחורה לטובת צבע חום-בריק. לצד הפרי השחור והבשל, המעט ליקרי, מגלים עור ישן, טבק, תיבול נעים, לקריץ ובעיקר - אדמתיות אופיינית שמתברר כי גם חביות הבאריק הצליחו רק להסתיר,, לא להעלים. הגפנים הבוגרות ביותר של היקב נותנות יין עם גוף בינוני, לעומת הגוף המלא בו התאפיין היין בעבר. הטאנינים משולבים היטב, היין מאוזן להפליא, ארוך ומספק. המתיקות התמתנה, ולפתע היין עלול אף להחשד באלגנטיות. בקיצור, התבגרות מרתקת.
ציון: 93

Chateau Talbot 1986
הצבע מעיד על הגיל, וההימור על בורדו התגלה כמדויק. פרי שחור ואדום, קופסת סיגר, אדמתי, מאוד "בורדו", טחב, גוונים ירוקים נעימים, אף מורכב ומפתה, שמשתנה כל העת - לפתע עולה מנתה, יוד ומינרל, ואחר כך הפרי חוזר לשלוט. כייף.

הכייף נמשך לתןך הפה. גוף בינוני, מאוזן ומורכב, רחב, אלגנטי, הטאנין רך לגמרי, והחיים עוד ארוכים. מגוחך לראות את המחיר בו נמכר היין הזה, נמוך עד כדי 100$ (בטח אין), אבל תמורה 100 פאונד אני בטוח שאפשר למצוא ארגזים מהיין. לאור מחירי 2005, אפשר רק לחייך. מהטאלבו הטובים שנעשו.
ציון: 95

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


Bruno Giacosa Barbaresco 1998

פרי אדום, מנתה, מעט מאובק. שרף קל, ואפילו מעט שוקולד תמוה. גוף בינוני, מתקתק מעט, חמיצות מעט גבוהה וטאנינים משלובים. יין טוב ונעים, קלאסי, אם כי בסיסי למדי.
ציון: 88

Chateau Leoville Barton 1996
פרי שחור, מתובל ואדמתי, מרגיש מאוד בורדו באף, עם ריחות הקופסת סיגר והארז.
גוף בינוני-מלא, מאוזן, והחמיצות מעט בולטת. סגור למדי בפה, צעיר, טאנינים יבשים בסיום. הנפח בפה מעט בעייתי, והיין מרגיש צעיר ולא ממש מחובר, אם כי הוא מהנה מאוד.
ציון: 92

Bruno Giacosa Barbaresco Asili Riserva 2000
לקנות עוד או לא, זו השאלה שנשאלנו, בטעימה עיוורת כמובן. בהתחלה - התשובה היא חד משמעית לא. אף סגור ו"קמצן", אם כי הזיהוי בנביולו היה די ברור. יותר מאוחר, אחרי ניעור עצבני, מתגלים ריחות כובשים של פרי אדום, מנתה, וניל, עשבוניות ופרחוניות ברורה. נביולו קלאסי, שנפתח אט אט ומגלה שכבות ריח וטעם.
בפה היין מפגין גוף בינוני, איזון מרשים, משקל נהדר בפה, סיום ארוך, בשלות ואלגנטיות. יין לטווח ארוך. לא זול, אבל....
ציון: 95

Paolo scavino Barolo Bric del Fiasc 1999
אנטיתיזה של היין הקודם, ובחצי מחיר. מודרני לחלוטין, פרי שחור, אקליפטוס, מעט ליקר, ארז ואלון.
גוף בינוני-מלא, מיצוי פרי גבוה בהרבה, טאנינים מעט גסים, מייבשים ונוקשים. אבל בסך הכל, היין מורכב, רב גוני, מפתה, ובעיקר - בנוי לטווח ארוך. העדפה שלי? שניים כאלה במקום ג'יאקוזה אחד, אבל למי שידו משגת - שלושה מכל אחד.
ציון: 93

 

 

 

לייבסיטי - בניית אתרים