דף הבית >> עולם היין - אוסטריה! >> חדשות ויינות >> יקבים וביקורים בארץ ובעולם >> Chateau Pontet-Canet Vertical tasting
 

כפי שניתן לקרוא בסקירתו של טל שקד, שאטו פונטה קאנה (פ.ק.) הוא אחד מהיינות המעולים ביותר של בורדו,
ולוא רק מעובדת עצם הופיעו בין 65 היינות המדורגים כגרנד קרו. עד כמה טוב - זו שאלה מצוינת, שבעטיה בעצם
הגענו לטעימת האורך המרתקת שאירגנה רשת "דרך היין". תשובתי האישית, כנהוג, בסוף, אבל אפשר להקדים
במעט את המאוחר ולומר כי בלי קשר לרמת היינות - היה שווה כל שקל מ-349 השחי"ם שנדרשנו לשלם.

הקדמתי להגיע, ופגשתי את טל מעט מודאג. "שמע", הוא אמר לי, "לפני יומיים דיברתי עם אנשי השאטו,
והם אמרו לי חד משמעית לערוך את הטעימה מהצעיר לבוגר. ועכשיו, אני טועם את היינות -
ונראה לי ממש שגוי לערוך כך את הטעימה".
טל התפרץ לדלץ פתוחה. כהכנה לטעימה קראתי את סקירתו של ניל מרטין ואת רשמי טעימותיו מיינות היקב -
אין ספק, הסדר הנכון יהיה מהעבר הרחוק לקרוב. בצורה כזו אפשר יהיה לנסות ולהעריך את התקדמותו של 
היקב שהיה משך שנים Underachiever רציני. כך עשינו לבסוף - וטוב שכך. הנה סקירת היינות, מהישן לחדש.
כל הבקבוקים הגיעו במצב מושלם וללא פגמים שנובעים מפקקים או מאחסנה לקויה.
והערה קטנה: לצד היינות הבאתי הפעם 3 ציונים שונים, יחד עם התאריכים בהם הם נרשמו.
נכון שציונים רחוקים מלתאר יין - אבל עקב רוחב היריעה נסתפק בהם הפעם.
מדוע ולמה ומה ייצא לנו מזה? הסברים בסוף.

Chateau Pontet Canet 1982
פרי אדום ומעט שחור, הרבה ארז, עץ וטאנינים בגוף קל. אדמתי. עדיין חי, אבל מבציר 1982 אפשר לצפות ליותר.
ציון שלי: 85
פרקר: 86 (דצמבר 1995)
מרטין: 86 (יוני 2001).
 
Chateau Pontet Canet 1988
לא אומרים איכס על אוכל. ארז, עור, עפרון. אין כמעט פרי. מעט פטל בפה, ירוק, חלול, רזה, נחתך בסיום.
ציון שלי: 79
פרקר: 83 (פברואר 1993)
מרטין: 74 (ינואר 2001).

Chateau Pontet Canet 1990
פרי שחור ובשל, מעושן, קסיס. פרי טוב אבל כבר בנסיגה מול העץ. טאנינים רכים ומשולבים. כלל האצבע כי
1990 היא שנה גדולה אינו תקף כאן. לשתות למי שיש.
ציון שלי: 86
פרקר: 89 (פברואר 1993)
מרטין: 89 (אוקטובר 2003)

מבחינתי כאן הסתיים החלק הראשון של הטעימה. בשנת 1994 הוציא היקב יין שהמם את התעשיה. שנה
בינונית, יקב לא מבריק - ולפתע, היין שלו התגלה כאחד היינות המוצלחים והמרתקים של הבציר.
שנה זו נחשבת לשנת מפנה ביקב, וממנה והלאה היתה לי ציפייה לתוצאות מעט יותר מעניינות.


Chateau Pontet Canet 1994
אף מורכב, פרי שחור ובשל, ארז - מאוד מפתה ואפילו סקסי.
גוף בינוני, טאנינים יבשים ובולטים, בעיקר בסיום. הפרי נסוג מול הטאנינים הגסים משהו.
ציון שלי: 88
פרקר: 93 (ינואר 1997)
מרטין: אין


Chateau Pontet Canet 1996
בורדו כהלכתו. פרי בשל ושחור, קסיס ויוד.
גוף בינוני, הפרי בשל גם בפה ונוכח. מורכב וארוך, אם כי חסרה מעט אחיזה. לשתות עכשיו.
סיום שוב יבש וטאני מעט.
ציון שלי: 90
פרקר: 92 (אפריל 1999)
מרטין: 88 (ספטמסבר 2006)

Chateau Pontet Canet 1997
אדמתי, קלוי, חרוך. פרי? היה בכרם, אין בבקבוק.
גוף בינוני, נוקשה מעט, פשטני וחלול מעט. סיום מריר.
ציון שלי: 82
פרקר: 85 (אפריל 2000)
מרטין: 81 (יוני 1999)

Chateau Pontet Canet 1998
פרי שחור, טבק ומוקה, עשבוני משהו.
גוף בינוני, שוב חסר פרי, מאוזן, רך יחסית, סיום מריר אם כי לא מייבש
ציון שלי: 86
פרקר: 86 (אפריל 2001)
מרטין: 89 (מרץ 2000)

Chateau Pontet Canet 1999
לקריץ, קלייה, פרי שחור וקסיס, ארז, קינמון. הריח כבר לא בורדו והפרי מעט ברקע.
גוף בינוני, מיצוי פרי טוב, קליה חזקה מדי. טאני אך לא יבש. מודרני. לשמור.
ציון שלי: 90
פרקר: 88 (אפריל 2002)
מרטין: 92 (מאי 2005)

Chateau Pontet Canet 2000
פרי שחור, קלוי, אספרסו, חריכה חזקה. מינרלי. גוף בינוני-מלא, מיצוי פרי טוב, ארוך, פירותי, סגור ומהודק.
קשה לנחש שהיין מבורדו.
ציון שלי: 91
פרקר: 92 (אפריל 2003)
מרטין: 90 (אפריל 2001)

Chateau Pontet Canet 2001
סוף סוף יין שבו הפרי במרכז. מבושם, פרי אדום ושחור, פחות עוצמתי או מרוכז משנים קודמות, אבל גם הטאנינים יותר רכים ועגולים. מאוזן, אלגנטי, קלאסי.
ציון שלי: 90
פרקר: 89 (יוני 2004)
מרטין: 92 (נובמבר 2005)

Chateau Pontet Canet 2003
פרי בשל מאוד, ריבתי. לקריץ, טאנינים משולבים כיוון שעוצמת הפרי מכסה את העץ. עולם חדש לחלוטין,
לא הייתי מנחש בחיים שזה בורדו. אז מה הטעם?
ציון שלי: 93
פרקר: 95 (אפריל 2006)
מרטין: 95 (יולי 2006)

 

סיכום:
1) פונטה קאנה - אני לא קונה.
2) היינות לא מאוזנים - יד כבדה מאוד על העץ.
3) בשנים קודמות זה לא זה, בשנים האחרונות זה לא בורדו.
4) ועכשיו, עם מישל רולו על הגה היועץ - זה לא יהפוך לטוב יותר.
5) ובכל זאת ה-2001 שווה בדיקה, תלוי במחיר.

ועוד: ההערכות המלומדות של פרקר או אחרים לא תמיד עומדות במבחן המציאות.
עצתי: שאלו בקבוצת דיון ראויה אנשים שנראה לכם שיודעים מה הם אומרים - תקבלו חוות דעת
הרבה יותר מעודכנות על מצבם של יינות מתבגרים, שתהיינה רלוונטיות הרבה יותר.
והכי חשוב: כל הציונים טובים עד הרגע בו אנחנו טועמים את היין. מאותו רגע - הטעם שלנו חשוב יותר מכל דבר אחר,
והוא אמור להדריך אותנו מנקודה זו והלאה.

לייבסיטי - בניית אתרים