איזה יין!

רוצים לדעת את הטעם של הכפר Verzenay? או את הטעם של שמפניה שבנויה מפינו נואר בשל עד להתפקע? ואולי פשוט מעניין אתכם איך גרנד קרו צריך להיראות? אין כמו חדוות הגילוי של יין חדש, מקורי ומעניין. מישל בטאן וטרי ט'יס גילו לפנינו את השמפניות של משפחת Lallement. לנו נשאר לגלות אותן בעברית.
הפגישה עם אלכסנדרה וז'אן-לוק לאלמאן (לא מבטאים את ה-ט', כידוע) נערכת בסלון ביתם הצנוע בכפר הגרנד קרו  
Verzenay. קל לחבב אותם מהרגע הראשון – יחד עם ארנו מארגיין הם הכי קרובים לדמויות שאפשר לצפות מאנשי RM, האיכרים-מגדלים-יצרנים. אין כאן שמץ מהפאר וההדר של בתי השמפניה הגדולים, הבינוניים או אפילו הקטנים. יש כאן משפחה שעושה יין מהכרמים של אבותיה.
וכמה קצת יין – זה לא יאומן. בשנת 2009 פג חוזה חכירה עם אחד הנגוסיאנטים, ופיסת קרקע נוספת חזרה לידי המשפחה. זה יאפשר להם להגדיל את התפוקה בעוד 800 תיבות לשנה. לא הרבה? קודם הם ייצרו רק 1700 תריסרים שאמורים להספיק לכל העולם. 50% נמכר בשוק המקומי, בעיקר לכמה לקוחות פרטיים ולחנויות ומסעדות בפריס שבאות וקוטפות את היין היישר מהמרתף, כדי לא לקחת סיכונים שייעלם. כמה נשאר? תעשו חשבון לבד.
 
Lallement במספרים:
שטח כרמים: 45 דונם
תיבות בשנה: 1700 (2500 משנת 2011)
טרואר: 80% וורזנה, 20% וורזי.
ענבים: 78% פינו נואר, 22% שרדונה.
מס' תוויות: 4

"כפר הגרנד קרו Verzenay הוא הכוכב של תת אזור המונטאן דה ריינס", כותב ריצ'אד יולין בספרו המונומנטלי על שמפן. "שם גדלים ענבי הפינו השחורים, העשירים והמתובלים ביותר". לכאורה, אין זה המקום למי שמחפש לייצר יינות מעודנים וחינניים. רק לכאורה. טעמתי לא מעט יינות שמפניה מהכפר. חלקם היו מצויינים, והוכיחו כי בידיים נכונות אפשר לעשות יינות נגישים וידידותיים, גם אם הם בעלי גוף ונוכחות של "פינו נואר". אבל הצורה בה מצליח לעשות זאת ז'אן-לוק - בלתי ניתנת לחיקוי. בסך הכל יש למשפחה כ-20 חלקות, מחציתן נטועות גפנים בנות 30 שנה ויותר. לא מפתיע לשמוע גם כאן את המנטרה שלמרות שמדובר בשמפניה, יין עתיר עבודת יקב, 90% מהמאמץ מושקע בכרם.
ואת העובדה הזו מרגישים בכל לגימה.
הכמות שקיבלנו מינורית להפליא, רובה הגדול יוגש על שולחנות אחת מהמסעדות הנבונות של תל אביב. אין הנחתום מעיד על עיסתו, נכון, ובכל זאת אני מפציר בכם לא לפספס את הגרנד קרו המופלא של משפחת לאלמאן

היינות:


 

 

"Reserve" - התווית ה"כחולה".

 

 

 

"הגעתי מוכן ומלא ידע לפגישה עם אלכסנדרה וז'אן-לוק. אולי זה חלק מההסבר לקליק שנוצר בינינו. אחרי הטעימה – וקשה מאוד היה לי להישאר אדיש במהלכה – אני מעז לשאול את השאלה. יש לכם משהו לישראל?
 "אחד המשווקים שלנו הלך לעולמו", אומרת אלכסנדרה, "ובניו אינם מעוניינים להמשיך. תרצה לקבל את ההקצאה שלו"?
את הפעמונים אפשר היה לשמוע עד ישראל."

 

 

Jean Lallement Brut NV
נכון, רק שלושה יינות - אבל איזה יינות!
לאוהבי הפינו נואר יספיק ריחרוח אחד כדי לקבל את החיוך המיוחד ששמור למקרים הבודדים ש"זה" מצליח. 80% מבציר 09', 20% מיבול 08', ותמיד יחס של 80-20 לטובת הפינו. נפח מרשים אבל המסגרת מאוד אלגנטית ומדויקת. "המורכבות של השמפניה הזו מגיעה מיין הבסיס", כותב אלן מדואס, בורגהאונד, "לא רק מהשמרים עליהם הוא נח, כמו שקורה ברוב השמפניות". הדוסאז' הנמוך  (5-6 גרם לליטר) תורם את שלו ליצירת יין גרנד קרו בכל אספקט ועניין. זו לא רק שמפניה לאפריטיף – זו שמפניה שתפאר כל מנה על כל שולחן. לא לפספס.

 
"השמפניה האהובה עלי ביותר" – טרי ט'יס.
93/100 – אלן מדואז, בורגהאונד.
 
Jean Lallement Brut Reserve NV
כאן היחס במיץ בדיוק הפוך – 80% מגיע מבציר 08', השאר מ-09'. כצפוי, השהות הארוכה יותר על השמרים מניבה יין כבד יותר, עשיר יותר ושמרי יותר. והנפח, איזה נפח. יין מסיבי בעל נוכחות עצומה של פרי אדום ושמרים, תיבול (זעפרן ופלפל) ועושר בלתי נגמרים. זו השמפניה הכי מסיבית שאני מכיר שמיוצרת בלי תיווך של עץ. אם מחפשים לגלות טרואר בשמפניה ואת הדרך בה הוא מועבר ע"י הפרי – אין דוגמא טובה מזו. התמחור הצנוע של בני הזוג לאלמאן הופך את צמד היינות הללו לתמורה מופלאה לכסף. 
94/100 – אלן מדואז, בורגהאונד.

 
Jean Lallement Rose
1500 בקבוקים בלבד, ובואו נגיד שקיבלנו כמות יותר "גדולה" ביחס למקומנו בעולם הגדול. יין הבסיס בנוי כולו פינו נואר גרנד קרו וורזנה והוא אחראי ל-91% מהבלנד, את הצבע האדום נותנים 9% יין פינו נואר מהכפר, אותו קונה המשפחה מיקב שכן כי אין להם את הכלים לייצר יין אדום. קלאסה אמיתית, יין מעורר התפעלות.
 
מייקל אדוארדס מקדיש בספרו החדש על שמפן פרק שלם ליצרן הזעיר מכפר הגרנד קרו האדיר:
"Verzenay, כפר הגרנד קרו שבמונטאן דה ריינס ניצב מעל למישורי האזור ומשקיף לכיוון צפון מזרח. פרי גפניו מהווה מרכיב מועדף ביינות היוקרה של הבתים הגדולים, בשל המבנה המדהים והחמיצות הנפלאה שתורמת ליכולת התיישנות יוצאת דופן. בכל פעם שטועמים את היינות השמורים במרתפי וו קליקו, למשל, ורזנה הוא כוכב הפינו נואר הזוהר והנוצץ ביותר.
 
ז'אן לאלמאן, שמסר שנים ארוכות את רוב ענביו לבית רודרר, התגלה ע"י כלבי הציד המיומנים בסקנדינביה, בצרפת ובארה"ב. כתוצאה ישירה מהביקוש העצום ליינותיו, הוא סיים חלק מחוזי החכירה עם הבית הגדול והרחיב במעט את הכמות המיוצרת. אחרי הכל, לבני הזוג לאלמאן יש שלושה ילדים שצריך לכלכל.
 
כרגע, מייצר ז'אן 3 שמפניות שונות. קטן זה יפה, מאוד יפה במקרה של משפחת לאלמאן. שלושת היינות מפגינים אינטנסיביות שרירית תוך איזון יוצא דופן, עושר ואלגנטיות בוהקת. הדיוק הרב הוא במידה רבה תוצאה של היינות המוקפדת ורבת הכישרון. חבית העץ לא משחקת פה תפקיד, אבל תוספת זמן על השמרים בתסיסה הראשונה, שנמשכת עד יולי במקום עד אפריל כמקובל, מעניקה נפח וכתפיים רחבות להפליא ליין. חכו לשמפניית הוינטייג' של לאלמאן – שווה יהיה לחפש אותה בנרות."
מייקל אדוארדס.

 
"אחד מעשרת הבתים ששווה לעקוב אחריהם".
מ. א.

 





לייבסיטי - בניית אתרים