הבציר הראשון היה כנראה זה של 1905, בכל אופן אין רישומים על בציר קודם. ההצלחה הגיעה כמעט בין לילה, אך היא היתה מוגבלת לחבריו הקרובים של סאלון. הללו טעמו את היין ולחצו עליו להרחיב את הייצור. הבציר של 1911 כבר היה נרחב יותר: יוג'ין אמה סאלון כרת הסכמי גידול ורכישה בלעדיים עם 19 בעלי חלקות נוספים, ההסכמים כולם נשמרים עד היום.
כל החלקות הללו נמצאות בתחום הכפר, וכולן נטועות שרדונה, רובם בגפנים בוגרות. "Jardin de Salon", החלקה שבבעלות היקב, עדיין נטועה בשרדונה בוגר ועדיין תורמת את פריה לשמפניה.
התנאים נקבעו בתחילת המאה הקודמת, אך הייחודיות של שמפנית סאלון נמשכת גם במאה ה-21. זו מנציחה סינגולריות משולשת, היחידה בכל שמפן:
בית סאלון מייצר שמפניה מזן אחד בלבד, מכרמים של כפר אחד בלבד, והוא מייצר שמפניית Vintage בלבד ותחת תווית אחת – ורק בשנים בעלות ערך או עניין מיוחד. מהבציר הראשון ועד
2006 יוצרו 37 בצירים בלבד, ממוצע של שלושה בצירים בעשור, בכמות של עד 60,000 בקבוקים, לרוב הרבה פחות (37,000 מבציר 1997). אין עוד בית כזה בשמפן כולה, והמסורת נשמרת גם בעתיד הקרוב: הבצירים שיוצעו למכירה בשנים הקרובות הם 1999, 2002 ו-2004.
סאלון היא שמפניה אצילית, שמוזכרת בנשימה אחת עם
הדומיינים הגדולים בעולם. עשר שנים לוקח ליין להגיע מהכרם
אל הלקוח, רובן מוקדשות ליישון על השמרים. ריח אופייני של
שמפניית סאלון יציג מינרליות, פירותיות בשלה ורמזים לאגוזיות ועישון. הרבה טועים לחשוב כי השמפניה תוססת בעץ – ואין הדבר כך, לפחות לא בעשורים האחרונים. הריחות הללו מגיעים מהטרואר הייחודי של הכפר, ומוכיחים בצורה פנטסטית כי אפשר למצוא טרואר חד משמעי גם בשמפן. שמפניה סאלון מציגה עוצמה וריכוז של שרדונה גרנד קרו מבורגון, לצד מורכבות ואופי בלתי ניתן לחיקוי. זה יין גדול של טרואר גדול.


_______________________________________

 לשמפניות של SALON - DELAMOTTE