מרץ 2011.

ישר ולעניין – הפעם הצליח לו, לשוקי ישוב, לעשות רוזה בול לפי הספרים הכי טובים שיש. הבעיות של יינות לבנים מקומיים ידועות. ברוב המקרים צריך לוותר על הפרי או על הרעננות.
כלומר, יש יינות קיץ עם פרי עשיר, מעניין ומתקתק קלות, אבל עם מבניה של מרים משקולות במשקל כבד ומעלה. ויש את בלרינות הקיץ הקלילות, חמצמצות כנדרש, אבל מאחוריה אין כלום. לא פרי, לא טעם ולא כייף. הרוזה מודל 2010 של שוקי מצליח לשלב בין כל העולמות. "13%, ועדיין זה גבוה מדי בשבילי", אומר שוקי. "אני מכוון ליינות יותר רזים, בוודאי בסקציה הזו".
אז אפשר להרגיע. אלכוהול הוא רק מספר, כפי שילמד אותנו היינן של יין השבוע הבא, וגם במקרה הזה האיזון הוא שקובע, והוא לא פחות ממושלם. נכון, לא הייתי מתנגד למעט יותר ארומות וטעמי פרי, ממש מעט, אבל אם המחיר שלהן יהיה בתחושת כובד קשה – אני מותר ומשאר עם מה שיש לי מעגור רוסה 2010, ונהנה מכל רגע עד לסילבסטר, שם אני שותה את הקסם 2009, שגם אותו טעמתי בטעימת בכורה. הוא לא פחות טוב מה-2008.
עגור רוסה 2010:
69 שח
3.5 כוסות
תמורה: 5/5
לייבסיטי - בניית אתרים