דף הבית >> עולם היין - אוסטריה! >> חדשות ויינות >> אזורי יין >> קרו בורז'ואה בעשר דקות
 



 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מרץ 2008
מומחה ל-Cru Bourgeois בעשר דקות
1)     כולנו מכירים את דרוג הגרנד קרו של יינות בורדו משנת 1855. הבעיה העיקרית עם דרוג זה היתה ונותרה אחת – הוא מצוין לכל מי שבפנים, אבל מייתר לחלוטין את כל מי שבחוץ – כמה אלפים, פלוס מינוס.

2)     אחרי מלחמת העולם הראשונה יזמה לשכת המסחר של בורדו דרוג חדש של 444 אחוזות יין נוספות. בשנת 1932 התפרסם הדרוג של ה-cru bourgeois והוא החזיק מעמד משך שישה עשורים ללא כל הפרעה (אם כי מחלוקות היו גם היו...)

3)     הפופולריות הגוברת של הדרוג הובילה את מצטייניו לדרוש הערכה מחודשת שלו. בשנת 2003 פורסם דרוג חדש, שקבל מעמד של צו מינהלי. מתוך 490 שאטואים שביקשו להיכלל בו, התקבלו רק 247, התכווצות משמעותית לעומת מספר האחוזות המדורגות בסיבוב הקודם. יתרה מזו – גם האחוזות הללו דורגו לשלוש קבוצות איכות: C-B Exceptionnel עם 9 אחוזות, Superieur עם 87 יצרנים, וקרו בורג'ואה "רגיל" בו הסתופפו שאר המיוחסים, 151 במספר. בערך דקה וחצי אחרי שהתפרסם הדרוג, הפך להיות ברור כי הוא לא שווה את הנייר עליו הוא נכתב, לפחות לא בתור מסמך רשמי.

4)     העירעורים על תקפות הרשימה וחוקיותה החלו. בשנת 2004 פסק בית משפט אזורי בבורדו כי דרוג של 70 אחוזות שונות יבוטל, אולם הוא השאיר את הרשימה עצמה בתוקף, ועירעור שהוגש בשנת 2005 לא שינה את התמונה בהרבה. אבל בשנת 2007 התהפכו היוצרות.
 
5)   Jean-Pierre Valeins, זיכרו את שמו של שופט השלום הבורדלזי הזה, קבע באותה שנה כי הרשימה פסולה מעיקרה, כיוון שלחלק מן המדרגים היו "עניינים" כאלה ואחרים על חלק מהאחוזות המדורגות. אותו שופט אסר על האחוזות המיוחסות יותר להשתמש בדרוגים החדשים, והורה להן ולשאר השאטואים להשתמש אך ורק בדרוג הקודם, זה של 1932. כפועל יוצא הוא החזיר כמובן את הרשימה לגודלה המקורי.

6)   התעשיה הבורדולזית היתה צריכה לאמץ במהירות פיתרון שיציל אותה מהתסבוכת, ולמזלה היה מי שנעץ מסמר נוסף בארון הקבורה של הסיווג החדש. רשם השמות הצרפתי קבע כי השימוש במונח קרו בורז'ואה על התווית – אסור לחלוטין. איגוד היצרנים המקומי התכנס וניסה להעביר החלטה כי הכינוי יציין מעתה סף איכות כללי מסוים, ללא דירוג היררכי כלשהו. כעת הכינוי קיים ושריר, אם כי משמעותו שונה. נראה כי אחרי עשור סוער, סוף סוף יכול הצרכן להבין מה רוצים ממנו, בלי להתייעץ בעורך דין צרפתי צמוד.

7)     הכינוי החדש מוענק לפי הקריטריונים הבאים:
- הוא מהווה אך ורק חותם איכות ולא כלי היררכי.
- הוא פתוח בפני כל אחוזות המדוק
- הוא יוענק ע"י ועדה בלתי תלויה על בסיס שנתי ועל סמך קריטריונים ברורים.

8)    וההצעה האחרונה בהחלט, כרגע לפחות: קברניטי בורדו משתעשעים ברעיון להפוך את הקטגוריה לדרוג היררכי שייקרא "Premier grand cru classe", להבדיל מחמשת דרגות הגרנד קרו המקובלות כיום, כפי שנוצרו בשנת 1855. רעיון מעניין.

 פטור בלא כלום אי אפשר.
להלן רשימת תשע האחוזות שזכו בשנת 2003 לתהילה (קצרה) ולכינוי "אקספסיונל":
Chateau Chasse-Spleen
Chateau Haut-Marbuzet
Chateau Labégorce-Zédé
Chateau Les Ormes de Pez
Chateau de Pez
C
hateau Phélan-Ségur
Chateau Potensac
Chateau Poujeaux
Chateau Siran


   

9)   אז מי צריך, בעצם, את יינות הבורז'ואה הללו?
שאלה מצויינת, והתשובה פשוטה. כל מי שידו אינה משגת לרכוש את היינות המדורגים, שזה פחות או יותר כולנו.
יינות הפרמייר גרנד קרו הפכו להיות מוצרים ספקולטיביים ויוקרתיים להפליא. התוצרת של כל היינות הללו אינה מגיעה למיליון בקבוקים – יחד – והמחירים בהתאם. יתרה מזו. ממה שהבנתי בין השורות, חמשת הגדולים מצמצמים יבולים בצורה מוגזמת וקיצונית, שמעלה את השאלה הברורה – מדוע?
"או, זה בגלל המרדף המטורף שלנו אחרי איכות מוחלטת", ישיבו לכם ברוני האחוזות הללו, ויגלגלו עיניים מצטדקות לשמיים. אבל האמת כנראה מעט אחרת. ההיצע המצטמצם מקפיץ אץ המחירים לגבהים שלא נודעו בעבר, ומפצה אותן על הירידה בכמויות. שיעור מבוא בכלכלה א', זוכרים? הקטנת ההיצע מעלה את המחירים, וכנראה שכאן החשבון פשוט – חצי כמות, פי 4 כסף לכל בקבוק נותר, מה רע. ככה עושים עסקים, כנראה, לא יין, ולנו נשאר להתנחם בזרועות יינות הבורז'ואה.
נכון שחלק מהיינות המדורגים עדיין בהשג יד – בעיקר מהדרג השלישי ומטה, אבל יינות הבורזו'אה יתאימו למסעדות – מחירים נוחים ונגישות מוקדמת יחסית, הם יתאימו לאספנים שלא תמיד מעוניינים ליישן יין עד לסוף המאה, והם יעבירו לא מעט מהחוויה הבורדלזית במחיר שפוי והוגן, שמעלה במוחי שאלה נוספת.

10)    איך, איך חושבים יינות ישראל להתמודד בעולם האיכות מול היינות הללו, במחירים הללו? לדעתי בשווקי חו"ל היינות הללו זולים יותר מיין ישראלי טוב, ובואו נעזוב את האיכות בצד – יש כאן מיתוג מטורף בעוצמתו, ומה יש לנו להציע מולו, כרגע לפחות?

11)במילה אחת – אני אישית אהבתי את  Cissac– תמורה מצויינת לכסף, את Senejac, שאטו Charmail נתנו הופעה יפה. Chateau Poujeaux מבציר 2004 שם את הכל בפרופורציה מסויימת – שאטו מכובד ומצליח, שנה פחות "לוהטת" שיווקית, ואחד היינות המוצלחים בכל הערב.

 

לייבסיטי - בניית אתרים