ישנם כמה ניסויים היסטוריים שהפכו לאבני דרך חשובות בתולדות האנושות. הטיסה של האחים רייט, ליקוי החמה שאישר את תורת היחסות של החבר אלברט, מאיץ החלקיקים השוויצרי שיאשש (או שלא) את תיאוריית המפץ הגדול. יש עוד.
לפי כל קנה מידה טעימת פינו נואר מבורגונדי מול פינו נואר מהעולם אינה נחשבת לאחד מהניסויים הללו, למרות שאני מכיר לפחות שניים-שלושה אנשים שיחלקו על הקביעה הזאת, כפוף לתוצאות כמובן. ובכל זאת, דיון אינטרנטי ענייני הוביל אותנו לטעימה מרתקת של 14 יינות פינו נואר, בנסיון לאתר תובנות עלומות כלשהן. כמו בכל ניסוי המסקנות נגזרות באופן ישיר מהשאלות הנשאלות. אנחנו בחרנו להתמקד בשתי שאלות עיקריות: האם ברמות המחיר הנתונות (סביב 200 ש"ח במונחים ישראליים) יש עדיפות לבורגון, או הכתר ה-VFM נדד לאזור יין אחר בעולם? ובכלל, האם ברמות מחיר אלה יש דברים טובים?
אני מוכן להקשיב לדעה כי בורגון טוב זה הכי טוב. אולי. אבל אין ספק כי ברמות מחיר מסויימות (וגבוהות מדי, לצערנו) - אין תחרות אמיתית בעולם הפינו לזה הבורגוני. אפילו לא קרוב.  אולי עוד 100 שנה זה יקרה, אולי קודם ואולי אף פעם לא. כרגע זה לא רלוונטי. לצורך בדיקת רמת המחיר-איכות הזו ביקשנו מנציגנו בניו יורק, אור רכס, לשלוח אלינו כמה בקבוקי פינו נואר עולמיים, מהמיטב שסומלייה במסעדה מפוארת ובעלת תפריט היין הטוב בעיר יכול להכיר. מולם התמודדו בגבורה שישה פינו נוארים מבורגון. מה עם עוד שניים? עוד רגע.
שיטת הניסוי: חלוקה לזוגות שרירותיים לגמרי, של עולם מול בורגון, ונסיון להשיב על השאלה "מיהו הבורגון מתוך הצמד" וגם "מי יותר טוב מהשניים".
טריוויאלי?
 
הזוג הראשון היה סוג של בלון ניסוי שהחריד גם את המנוסים והבטוחים מבין הטועמים.
אבידן פינו נואר 2008
מול
עמק האלה פינו נואר 2005
טוב, זה היה ממש ברור. בדיעבד כמובן. פה אחד הוסכם כי הפינו נואר מבורגון הוא היין השני. "אדמתיות כזו יכולה להגיע רק מבורגון", התפייט אחד. "פרי מתוק כזה חייב להיות מאורגון", אמר מישהו אחר. אז מבורגון פינת אורגון הגיע צמד מרתק. "אך תעשה לנו כאלה טריקים יותר בבקשה", מילמלו כל הנוכחים. הבטחתי. מעכשיו זה יהיה בול כמו בניסוי מדעי מבוקר.
.
Au Bon Climat Santa Barbara sierra madre vineyard 2007
מול
Comte Armand Pommard 2008
האגדה מסנטה ברברה, קליפורניה, בלטה מאוד לטובה מול הפומארד הקשוח והסגור. נכון, אפשר להגיד שפעם הוא ייפתח, אבל אפשר ללכת על הבון קלימה המפנק והידידותי, העסיסי והמאוד עולם חדש, אבל גם מאוד פינו נואר מקסים באופי. הפומאר? לא רע, אבל בעיקר משעמם
המדענים היו חלוקים במקצת, אם כי רוב ברור העדיף את הקליפורני, ורוב ברור זיהה את הפומאר כיין מבורגון
.
Leory Bourgogne rouge 2007
מול
Calera Pinot Noir Ryan Vineyard, Harlan mountain, 2007
פה היה קשה ליפול בזיהוי, הלרואה היה מאוד בורגון אם כי לא ממש לרואה. יחד עם זאת, היין השני, קליפורני, הפגין גם הוא אדמתיות שגרמה לשני אנשים להתבלבל. אגב, רוב הטועמים אהבו את היין הקליפורני, בעיקר כיוון שהוא הפגין מורכבות גבוהה יותר, אם כי הוא היה רחוק משלמות. אלכוהולי, מעט טאני ומעט בשל מדי. סך הכל - צמד לא רע
 .
Highfield Marlborough 2007 
מול
Vougeraie, Gevrey  Chambertin 2008  les Evocelles
ניצחון כפול לטובת היין השני. גם היה האהוב בצמד (אם כי רק בנקודות) וגם זוהה בקלות כבורגון פה אחד. בדיעבד, התברר כי זה היין הטוב מבין כל הבורגונים שטעמנו, ואפילו גם הטוב מכל היינות כולם.
אבל - ההתחלה שלו היתה מבאסת - מאוד לא נקי, מאוד מחוזר אפילו, מול האופי הבוהק מנקיון, מתקתק ופינואי של האוסטרלי. 
י"מעט סבלנות והכל יסתדר,
בורגון זה היין הטוב ביותר."
סיכום שלי: הווג'רה היה הבורגון הטוב מכולם, והיין הטוב בטעימה במונחי "נקודות" מוחלטות. 220  ש"ח לפני הנחה והוא שלכם

.
Meo Camuzet fixin 2008
מול
Saintsbury Carneros P-N 2008 Garnet
היין השני מאוד שנוי במחלוקת, במובן שמי שאהב - אהב מאוד, ומי שלא אהב - מאוד לא אהב. אבל ברצינות: אם אתה לא יינן או סופר פדאנט, אם המילים "אלדהידי, לקטי, דיאצטי, מרקפטני" לא אומרות לך כלום (ולא, לא שהיה את כל החרא הזה ביין), ואם אתה מוכן להוציא את הראש מהתחת לפעמים - אז אין ספק שהסיינטסבורי הוא המנצח, אם כי רובנו כאמור מצא את היינות מאוד דומים וטובים. "מול ארבעה יינות בורגון מהשישה שטעמנו הבורגון היה מקבל בראש מהיין הזה", סיכם מישהו.
סיכום: הרוב אהבו את השני, הרוב הכמעט מוחלט זיהה את הראשון (שהיה טוב!) כבורגון.
סיכום שלי: הסיינטבורי הוא  היין המצטיין בטעימה, בפרמטר של איכות מול מחיר (17$). 
 .
Henri Gouges NSG 2008
מול
Chelham Oregon 2007
הנואי סאן ז'ורז' הרגיש כמו מים עם צבע. היין מאורגון לעומתו הרגיש כל כך לא מאוזן שזה היה מזעזע ברמות. ירוק של שזרות, מתיקות שלא מתחברת לכלום, חומצה בשמיים, אלכוהול בוטה. בקיצור מבאס, אבל עדיין מבאס פחות מהנואי, ככה חשב חלק גדול מהטועמים. ועדיין, למעט בחור אחד, הזיהוי היה חד משמעי: הראשון מגיע מבורגון, ושניהם לא מצדיקים את שליפת הארנק.
.
Fourrier Geverey Chambertin 2006
מול
Ratzenberger 2007
טועם צעיר אחד, מאוד מוכשר, זיהה רק 2 בורגונים מתוך השישה, אבל את הבורדו ששתינו אחר כך בשביל הכייף הוא ניחש (וצדק!) כשאטו Pavie. למה אני מספר? כי פה הוא היחידי שהימר על היין השני, פינו נואר גרמני, כעל היין מבורגון. פאדיחה? אני חושב שמצאתי את האלגוריתם איתו הוא עבד במהלך הטעימה - אם זה הפחות כייפי זה צריך להיות מבורגון. גם פה היין הראשון היה מבורגון, והוא היה מאוד מוצלח ומהנה.
.



סוג של ניצחון.

 

.

 

.

 

.

 

.

 

.

 

.

 

.

 

.

 

.

 

.


..
?

.

.

 

.

 

.

 

.

 

.

אבל אם נסכם, כאמור, ואחרי שנצא ידי חובתנו ונמלמל את המנטרה הקבועה ("יש בבורגון גם יין מעולה !"), אי אפשר להימלט מהמסקנות. חלקן חיוביות, חלקן עוד יותר.
1) פינו נואר מוצלח ב-200 ש"ח זה דבר מאוד טריקי, שלא לומר מאוד קשה לאיתור, מכל מקום בעולם. אפשר לוותר או לקנות דברים יותר יקרים, או לטעום.
2) למי שיש הזדמנות לטעום Saintsbury - לכו על זה ותספרו לנו מה דעתכם.
3) הנקודה הכי חשובה - בעולם בו כל הקולות נשמעים דומים, שלא לומר זהים, בורגונדי (אדום) מצליח לשמור על אופי נבדל וכמעט בלתי ניתן לחיקוי מול כל יין אחר, כולל פינו נואר מאורגון-קליפורניה -גרמניה. האם זה גם יין טוב? זו כבר שאלה אחרת, ר' סעיף 1.

 

 
לייבסיטי - בניית אתרים