פברואר 2008
אורי כפתורי
 
 
שאלו כל דייג מתחיל מה כ"כ קוסם לו בלשבת במשך שעות מול אותו מקור מים (ים/אגם/נהר, מה שלא יהיה) ולחכות שהדגים יואילו בטובם, או ליתר דיוק בטיפשותם, להיתפס בחכתו. התשובה מן הסתם תהיה אחת מאלו:
א.      זה הדרך היחידה שלי לברוח מהאישה והילדים למשך כמה שעות. (נפוץ מאוד)
ב.       אני פה עם חברים, וכולם יושבים, מדברים, וגם לפעמים תופסים משהו. עיסוק... תחביב.
ג.        זה הזמן שלי עם עצמי. סוג של מדיטציה.
ד.       אין מה לאכול בבית... (כן זה עצוב, אני יודע).
ההתעסקות הבלתי פוסקת ביין אצל אלו שהפכו את התחום לתחביב הגובל באובססיה, אינה שונה בהרבה. סה"כ התירוצים שתשמעו מאותם הנגועים במחלה, יהיו דומים מאוד בניסוחם.
 
את ניתוח השפעת בציר 2005 בבורדו על תעשיית היין המקומית ועל התעשייה העולמית אני אשאיר לגדולים ממני (עדיף בעלי תואר שני בכלכלה ומנהל עסקים). את השפעת התמחור הסנסציוני של יקבי העל בבורדו ליינותיהם מן הבציר המדהים (על הנייר בלבד, לפחות עד היום...) ניתן יהיה לבחון רק בעוד מספר שנים. המצב שנוצר כתופעת לוואי הוא שכל חובב יין ממוצע היה צריך להירשם מיידית לחוג דייג במתנ"ס הקרוב לביתו, לשנן את מפת בורדו על בוריה על מנת להתמקצע בטרוארים השונים וללמוד להכיר גם את האחוזות הקטנות יותר מאזור היין האימפיריליסטי ביותר בעולם. השפעה מבורכת ללא ספק, שכן ב 2005, היינות הקטנים הפכו לדגים שמנמנים ועסיסיים, ומה לעשות, אם עליי לבחור בין בקבוק בודד של לאטור ב 1000 אירו, או ארגז משלושה יינות שונים ראויים לחלוטין, הבחירה לא קשה.
 
אז אחרי ששמענו כ"כ הרבה אודות התנאים המושלמים של בציר 2005, על היינות המדהימים שהופקו, ועל חוויות הטעימה האישיות של כל אחד מאותם ברי מזל שזכו להיווכח בגוף ראשון את היינות דרך ה en Premieur בתחילת שנת 2006, נחתו בארץ לפני מספר שבועות כמה מהשמות הגדולים ביותר של הקרו בורז'ואה מבורדו, ואנשי שקד/דרך היין היו אדיבים דיו על מנת לארגן לנו "טיזר" קל כהכנה להגעת התותחים הכבדים לקראת הקיץ.
לאחר התנסות עם מבחר לא קטן של יינות לאורך ורוחב איזור המדוק, אני יכול לומר שלא מכרו לנו שקים של תפוחי אדמה או של אטריות "לוקשן". היינות אכן טובים מאוד, בשלות הטאנין היא אחידה לאורך כל האזור, היינות בעלי מרקם מצוין חומציות ואיזון בלתי נלאים, ולכל מי שכבר שמע והפנים:"יין גדול אינו פחות קוסם בצעירותו מאשר בבגרותו"- זה נכון! הכול נגיש וטעים כבר עכשיו, למרות שמאוד שווה לחכות כמה שנים (משתנה כמובן מיין ליין). ירוק? ירוק זה בצה"ל. לא אצלנו, לא ב 2005.
 
 
אז אם בדייג עסקינן, יריית הפתיחה של בציר 05 בבורדו היא סיבה מספיק טובה לארוז את החכה, להכין פיתיונות, ולצאת לצוד לווייתנים. קרו בורז'ואה 05: אחאב מאחוריכם, תיזהרו! 

 

 ,Chateau D'escurac 05מחיר 139 ש"ח
מהצפון-צפון, אי שם במדוק. היין מאוד רציני. האף מפגין בשלות טובה מאוד, חבית משולבת היטב, קלייה קלה, ואדמתיות (פטריות). בפה מדובר על גוף בינוני, שוב, בשל לגמרי, וחומציות טובה והרמונית. טאנין משולב היטב אך נוכח, לא לגמרי חלק ומתוק, אבל טוב מאוד. סיומת פשוטה, אם מעט מרירות. יש לו 5-10 שנים בכיף.
שורה תחתונה: בורדו. אין יותר מידי מה לומר חוץ מזה. לא מורכב בצורה בלתי רגילה, אבל מאוד בורדו. למכורים לדבר, אלה שלא יכולים לעבור יום בלי איזה אדום מבורדו, ולא רוצים לגמור ברחוב, זו קניה מצוינת.

Chateau Potensac 2005, מחיר 229 ש"ח.
אחת מהאחוזות הידועות מבין הקרו בורז'ואה, גם בגלל הייחוס עקב הבעלות של משפחת דלון (לאס-קאס) וגם בגלל הייעוץ הניתן ע"י המפורסם שביועצים- מישל רולאן. היין עצמו עדין מאוד, אפילו שברירי. האף רך מאוד, הפרי מאוד אלגנטי, וניתן להבחין ברבדים שונים של קאסיס, ופרי יער אדום ושחור. עד פה הכל טוב. ברור שהיין מכוון לאלגנט,ולא לעוצמות. בפה מתחילות הבעיות. היין מרגיש דליל, המיד פאלאט מעט מיימי, וריכוז הטאנין נמוך. הטאנין כמו גם היין כולו, בשל, רך ואלגנטי, אבל מדובר ביין במשקל נוצה ביחס לבורדו.
שורה תחתונה: לאוהדי הפינס. המון חן, ובהירות שמאפיינת בד"כ יינות ממעמד מיוחס בהרבה, אבל זה יין שלא יעמוד במבחן הזמן. מדובר פה בתכשיט עדין מאוד, שעדיף יהיה לשתות ב 5 השנים הקרובות לטעמי.

. מחיר 179 ש"ח Chateau Charmail 2005
יין של אחוזה יציבה בעלת הרכב הכרמים הבלתי שיגרתי (מבוסס מרלו) זה היה הפתעה טובה מאוד מבחינתי. האף בורדולזי למהדרין עם הקליה, והארז המוצק המאפיינים את יינות ההו- מדוק. פרי יער בשל, אפילו מעט מיובש לעיתים, אדמתיות, ו... כוהל (כן, זה לא חיובי, אבל זה ממש קצת, ואני סלחתי). הפה מגלה אלגנטיות עם כניסה רכה מאוד, בעוד היין מתפשט על החך ושומר על איזון מצוין וטריות עקב טאנין שמתאים בעוצמתו כמו כפפה ליין בעל הגוף הבינוני, וחומציות טובה.
שורה תחתונה: יין שהוא תמורה פנטסטית למחיר. אין יותר מידיי ייחודיות, אבל תנו לו 1-2 שנים להתפתח, ואז יש לכם יופי של יין לעוד 5 שנים לפחות.
 
 

 Chateau Cissac 2005 מחיר 149 ש"ח.
עוד שם גדול במחוזות הקרו בורז'ואה. מדרימים קצת למרכז ההו מדוק, והיינות הפלא ופלא נהיים יותר ויותר מורכבים! האף מורכב יותר מאשר בכל אחד מהיינות עד עכשיו. מעבר לשילוב הטוב מאוד שלו התרגלנו של פרי ועץ, היין הזה מספק לנו גוון פלורלי נעים וחינני. מעבר לכך, הפרי נהיה מדוייק וטרי יותר. פרי שהוא יותר קברנה מאשר מרלו הייתי אומר. גוף בינוני, טאנין חלק ואלגנטי, מתוק וטוב. הסיומת מאוד נדיבה.
שורה תחתונה: היין הזה הוא כמו "דיסק-און-קי". לקחת את האופי של ההו-מדוק ודחוס לאריזה קומפקטית וקלה לשינוע. היתרון הנוסף הוא שהיין קל להבנה, מהנה כבר עכשיו, אבל מספר שנים של אבולוציה לא יפחיתו ממנו מאומה. מוצלח.

Chateau Chasse Spleen 2005
 ש"ח 249

דרומה לאפלסיון המוליס. היין של שאס ספלין הוא אולי הטוב ביותר של המוליס. אף עוצמתי, שפע של עץ משולב היטב ברבדים של ליקריץ ופרי עמוק. הרבה ממנו. היין צעיר מאוד. גוף בינוני עד מלא, מאוזן ושופע בטאנין בשל ומתוק. דורש זמן. היין יבלע את הטאנין שלו בסופו של דבר, והאיזון המצוין מבטיח שזה יקרה כאשר הוא עדיין צעיר ובועט.
שורה תחתונה: מחפשים יין גדול קטן? אתם יכולים להפסיק לחפש. זה אמנם לא הפתעה, ואני מניח שאני לא מחדש מאומה לאף אחד, אבל היין הזה בעוד 5-10 שנים יראה כ"כ הרבה יותר טוב, והמחיר העכשווי שלו יראה כמו בדיחה מוצלחת.

Chateau labegorce Zede 2005
מחיר 249 ש"ח
מארגו. יש הטוענים כי 2005 במארגו הוא הבציר הטוב ביותר שראה האפלסיון אי פעם. האף מפגין פרי רך מאוד. פחות טרי, יותר רך. אם זאת, המרכיבים שלו עדיין לא משולבים במיוחד, והוא עוצמתי באופן מפתיע. הגוף בינוני, מהודק מאוד, ובעל חומציות גבוהה וטאנין עוצמתי, שמוביל לסיומת חדה.
שורה תחתונה: לא ממש מארגו. שלא תבינו לא נכון, זה יין טוב. אמנם, הוא צריך זמן, אבל גם אז זה לא החן והאלגנטיות של מארגו קלאסי. בתור "הו מדוק" הייתי מגדיר את היין כבורדו מודרני טוב. אם הגרת האפלסיון היוקרתי אתה פשוט נוטה לחפש משהו אחר שפה מה לעשות, אין.

Chateau Siran 2005
מחיר 399 ש"ח
המארגו השני של הטעימה כבר היה הרבה יותר מהימן. עדיין סגור , אבל רבדים של אדמה, עץ ופרי דחוס ואלגנטי. עוד יין שדורש זמן. הגוף בינוני, דחוס, בשל ומאוזן. טאנין מתוק, חומציות מצוינת. סיומת ארוכה ונדיבה מאוד. יין טוב, אפילו טוב מאוד.
שורה תחתונה: לחובבי מארגו, זוהי גולת הכותרת של היום מבחינתי. אמנם זה לא הקרו קלאס'יים של האזור, בטח שלא בעוצמות או במורכבות, אבל החן שם. האופי העדין שהוא בו בזמן גם מלא ועסיסי.   
 
מעבר לכך נטעמו גם מספר יינות מבציר 2004, אבל זה לא הסיפור פה. הסיפור הוא ש 2005 כבר כאן, וכל הדייגים מתבקשים לסור לעמדותיהם. הים מלא מציאות, ואם המגמה של השנים האחרונות תמשך, עד בו הקיץ, חופי תא שוב יהיו מזוהמים, ומלאים במדוזות. ראו הוזהרתם...
לייבסיטי - בניית אתרים