יולי 2010
כל פעם אני מבטיח לעצמי לעשות את הדברים מהר יותר, לרוב זה לא מצליח. גם הפעם, לקח לי 10 ימים להתחיל לכתוב על המפגש המסקרן של יקבי כרמל ויתיר. אחר כך נתקעתי, נסעתי לחופש, לקחתי אוויר ו...הופ, עבר חודש.
לא נורא. יקבי כרמל חוגגים השנה 120, אז עוד חודש לא ישנה הרבה. בלי קשר ליובל המכובד, טעמנו במהלך אחר צהריים אחד 10 יינות של כרמל ושל הבן הצעיר, יתיר. שניים מהם מוגדרים "יינות דגל", והכל קרה מייד אחרי הטעימה הקאנונית של אלדו קונטרנו מפיימונט. "כוס אוחתק", חשבתי ששמעתי לחישה מכיונה של מנהלת קשרי העיתונות החדשה לגמרי של היקב, מירה איתן. מירה, עד לפני חודשיים עורכת מגזין "יין גורמה ואלכוהול", יודעת על מה היא מדברת. קשה לבוא מפוקסים לטעימה אחרי טעימה, אבל בתערוכות יין זה הקצב, זה ההספק, אפילו לא גרם אחד פחות. "אולי זה מה שצריך כדי להבדיל בין גברים לילדים", אמר מישהו. במקרה שלי, אני מודה, הצלחתי לטעום ולהעריך את כל היינות ואחר כך עוד להגיע לטעימת אלכוהול מוזרה למדי, לפני הסייסטה הגדולה בפיר 23 עם האויסטרים והיינות של ג'יאקונדה. אבל אחר כך, בבית, כשעברתי שוב על רשמי הטעימה , התגנב ספק קל ללב. אולי פישלתי?

לא בטוח. כלומר, בטוח שלא. אני נזכר בראיון שקראתי לאחרונה עם סייד קשוע. לא איכפת לי להרגיז, הוא אמר, לא איכפת לי להכעיס ולעצבן. רק דבר אחד מפחיד אותי, הוא אמר, מפחיד אותי להיות משעמם. אז בהחלט, לא קל לכתוב מעניין 10 רשמי טעימה, עוד פחות קל לקרוא אותם. אז מה עושים?
.
הטעימה התנהלה בצורה חופשית, כשכל היינות פתוחים ומוגשים לטעימה, איש איש לפי הסדר בו הוא בוחר ובקצב הפרטי שלו. אוכל? לא בשלב הזה, וטוב שכך. קצת מים, חבל שלא היה קצת לחם שעוזר לנקות את החך, וזהו. ככה רצוי לערוך טעימה מקצועית. הסכנה היא שפורמט כזה עלול לחדד הבדלים בין יינות, לא משהו שתמיד רוצים אם אתה בצד המארגן. אז בשביל העניין, טעמתי את היינות בזוגות - דו קרב משפחתי בין יתיר לכרמל. דרבי, סוג של.


יין דגל. האומנם?
כרמל האזורית סוביניון לבן 2009, 45 ש"ח
היין ראה
מעט חבית לשלושה חודשים. האף מאופק ומהודק למדי, אלגנטי ו"קריר". מעט ריחות אפרסק, רמז לעשבוניות. פה מתקתק משהו, חמיצות טובה, אבל קצת רחב ו"שמן" מדי לטעם האישי שלי.
ציון: 85
 
יתיר סוביניון לבן 2009, 75 ש"ח
גם כאן חצי מהמיץ תסס בחביות ישנות לשלושה חודשים. האף יותר "קר" מהקודם, מעט יותר עשבוני ואשכוליתי. מינרליות טובה. מעקצץ קלות על הלשון, מאוזן יפה, רענן אך מעט אלכוהולי בתחושה.
ציון: 87
1:0 לטובת יתיר.

.
כרמל האזורית ויונייה 2009, 55 ש"ח
מאוד מאופק וכמעט נזירי בהרחה ראשונה. אולי קר מדי? נתי לו להתחמם אבל לא קרה הרבה. מעט משמש ופרחים על האף. אין את השפע שאני מצפה מהזן. הפה – מרגיש קצת מיימי, בעיקר במיד פאלאט.  מתיקות קלה ונעימה, סיום ארוך – אבל חסר לי ריכוז. לא רע, אולי, אבל לא ויונייה.
ציון: 85
 
יתיר ויונייה 2009, 80 ש"ח
שוב, האף נותן יותר מהיין של האזורית. כך גם הפה - חמיצות רעננה, אורך, יש הכל, רק שוב – זה על הצד הרענן ולא השמן והמורכב. משמש, אפרסק, מתיקות קלה וסיום בינוני. יין בסדר גמור. 
ציון: 87
2:0 לטובת יתיר.
.
כרמל פטיט סירה האזורית 2006, 80 ש"ח
אף מתכתי, בשרני משהו, עם המון פרי בשל, עשן וקסיס. מעניין, שונה מהז'אנר הרגיל.
היין טאני וסגור, עם נפח טוב, זקוק לזמן או לאוכל. מציג פן מעניין ומסתורי משהו, עם המון אופי. אפשר למצוא בעיה שיין בסדרה האזורית, שאמורה להיות נגישה וקלה לשתיה, מציג פנים כל כך חמורות סבר. אם נתעלם מזה, מדובר ביין מרתק.
ציון: 88
 
יתיר קברנה סוביניון 2007, 120 ש"ח
בשנים מוצלחות, הקברנה של יתיר מצליח להביא את טעם הטרואר המיוחד של האזור. 2007 היתה שנה מוצלחת, לטעמי, עבור הקברנה הזה, הרבה יותר משנה קודמת (אני משווה רשמי טעימה, לא טעמנו אחד ליד השני). מתובל, עשבוני, שוקולדי, והמון פרי בשל, שזיפי, עמוק. זה יתיר.
ציון: 88
כרמל לוקח בזכות סעיף האופי, 2:1, עדיין לטובת יתיר.

כרמל "כרם", קאיומי שירז 2006, 120 ש"ח
ריחות של תבלינים מתוקים, פרי שחור, מעט וניל.
גוף מלא, עשיר ומתקתק, טאנינים מתוקים ומשולבים, סיום ארוך, לא מאוד מתוחכם, יין בשל ורחב שקורא לאוכל. לטעמי החבילה עדיין מעט מהודקת.
ציון: 88
 
יתיר שירז 2007, 125 ש"ח
הכיוון מעט פחות מרוכז מהקאיומי, יותר אלגנטי, פחות מתוק. ריחות של בשר חרוך, קפה ומוקה. צריך זמן, יין טוב, מבנה טוב ואורך נהדר. אני חוזר ומסיים במשפט - יין בסגנון אלגנטי שמדבר אלי.
ציון: 89. יתיר לוקח.
3:1, לטובת יתיר.
כרמל לימיטד 2007, 250 ש"ח
מה שחסר לי באופן אישי, אני אומר למירה, זו טעימת אורך של הלימיטד. הוא בנוי בסגנון "עולם ישן", אני שם לב, לפחות בפן הבלתי מתחנף שלו. יש לזה מחיר - הוא פחות הדוניסטי כרגע, ולך תדע מה יהיה עוד 5 שנים.
כאן האף מעט ירוק, פרי שחור - אבל לא אגרסיבי בבשלותו. ניואנסים של טבק וזפת, אף שנפתח לאט לאט, מגלה שכבות של תיבול, אבל לא בטוח שמספיק עניין. החמיצות גבוהה למדי. היין טאני, קשה לשתות אותו כרגע. האף מאותת - צריך עוד זמן. מה עם טעימת אורך?
ציון: 
89
 
יער יתיר 2007, 250 ש"ח
היער תמיד מבטיח, היער הזה גם מקיים. במילה אחת – היין הזה מדויק אבל לא משעמם או טכני מדי. ארוך. מתקתק על החך, אבל בקטנה. האף – מעט מינרלי, הטאנינים מתוקים ומשולבים היטב. פרי בשל, שזיף וזפת, או אולי זו הבשרניות מהפטיט ורדו? יופי של יין - מאוזן, מורכב ומעניין. השנה הוא גם אלגנטי למדי.
הקב"ס, אומר ערן, הוא זן דומיננטי אבל גם רב פנים. נותן ביטוי טוב של הטרואר. הפטיט ורדו שבבלנד (36%), מעניק לטעמי אופי פחות מורכב מאפשרויות אחרות אבל מעניק עוצמה ועמוד שידרה ליין. אני מאוד מסוקרן מצמד היינות הללו, בעיקר בגלל האחוז הגבוה של הפטיט ורדו. איך הם יתנהגו בעתיד?
ציון: 91
4:1 לטובת יתיר.


לבן ומעניין.

.

 

.

 


אדום, אפל ודרמטי משהו.

סיכום?
לפי הטעימה הזו, Small is Beautiful.
.
היינות הלבנים של כרמל איכזבו אותי בטעימה הזו. בעיקר האף - מהודק, קמצני ובעיקר לא מפתה. אני מצפה מאף של יין לבן שימשוך אותי, שיבטיח לי, שיקרוץ ויפלרטט. אולי גם יקיים, בטעימה. כאן זה לא קרה. גם יין הדגל, הלימיטד, לא בדיוק ברמה של "דגלים" אחרים.
אבל בסך הכל, אם לסכם 120 שנה בשני משפטים, היקב נמצא בנקודת זינוק טובה לקראת העתיד. הוא הופך להיות לחברת מניות - סיפור שהעיתונות הכלכלית עוד תידרש אליו והרבה, וחלק עצום מכבלי העבר ינותקו, וזה יקרה בקרוב מאוד. שינוי שיכול להיות דרמטי עשוי להיות מורגש תוך 4-6 שנים. בינתיים, כמו שאמר קשוע, שרק לא ישעממו.
.
.
לגבי יתיר, אחרי האכזבה המסוימת שהיתה לי מבציר 2006, מה שטעמתי מ-2007 טוב יותר. ומילה אחת לגבי המחירים: בהשקה, משום מה, לא קיבלנו אותם. בבית הבנתי למה. המחיר של הלימיטד זינק ל-250 ש"ח, והשתווה למחירו של "היער". גם הלבנים של יתיר, אגב, לא זולים, אבל אצלם זה עקבי. וואלה, ממזרים, אנשי יחסי הציבור האלה....

מלך.
לייבסיטי - בניית אתרים