|
שאטו גולן רוזה 2008:
רוזה מוצק וכבד יחסית, האף רענן וירקרק משהו, כצפוי (קברנה פרנק), עם ריחות תות שדה נעימים. אורי: "הענבים נבצרו בבריקס נמוך יחסית והם מיועדים לרוזה מלכתחילה". אלכוהולי, סיום ארוך, מריר ושמנמן משהו. לא יין רע – שאטו גולן לא מייצר יינות רעים – אבל מעט רחב ויקר בכדי לשמש כרוזה קלאסי. למרות זאת, במחיר של קלואליס ועקב היותו היין הלבן היחיד ברשימה – כדאי להזמין בקבוק אם באים בחבורה.
ציון: 86
טריו סיקרט 2007:
אף עמוס בריחות פרי יער, קסיס ועץ, וניל וריחות קלייה מורגשים אך לא דומיננטיים מדי. צריך יותר סבלנות ופחות אלכוהול שממש מורגש על החניכיים בסיום. בסך הכל יין טוב ו"ישראלי" בגישתו, אבל הפז"מ הקצר עובד במקרה הזה לרעת שלושת השועלים היקרים לבית שקד.
ציון: 87
המערה 2005
יין נעים ולא בומבסטי - הוא היה תמיד. הזמן שחלף רכך אותו עוד מעט, ושייף את הפינות הקטנות שעוד היו לו. פרי שחור ומעט אדום, תיבול טוב, אלגנטי ו"סוחב" לכיוון העולם הישן. גם על החך – גוף בינוני, ממלא היטב את הפה, סיום בינוני באורכו, יין מעודן, לא ממש מורכב אבל מספק ומהנה, ומוכן לשתייה.
ציון: 89
יתיר – מרלו שירז וקברנה 2005
יין עשיר, רחב ומלא טעמים. המרלו לוקח את הבכורה בבלנד, והדומיננטיות של הקברנה אכן מצטמצמת, אבל העוצמות וה"חום" של האזור שומרים על הבכורה. זה יין עוצמתי, מוחצן, עם ריחות של שוקולד ומוקה, עשיר ורחב, אלכוהולי, ולא ממש מתאים לתפריט האוכל.
ציון: 88
מאור – קברנה מרלו 2004
יחסית מעט מרלו, הענבים לבלנד הגיעו מכרמי שעל וקדמת צבי. החביות ישנות – וזה ניכר על האף. העץ מאוד מתון, כמו גם רמת מיצוי הפרי. תהליך הייצור ארוך יחסית, מתוך תקווה לייצר יינות שיוכלו להתיישן. היין הזה מציג פנים מאוד נעימות, העידון שלו מתאים להפליא למה שמוגש במסעדה. יש עץ, אבל סגנון עולם ישן, עם ריחות פטל ותות, למרות הגיל היין מאוד טרי ורענן, החמיצות מעט גבוהה – יין טוב ומקורי בגישה ובסט הריחות והטעמים שהוא מציע. ההפתעה של הפסטיבל, אבל לא (למעטים) שמכירים את היקב. שווה בדיקה!
ציון: 89
מרגלית קברנה סוביניון 2006
אף מעודן יחסית לשנים קודמות ביקב. פרי שחור ובשל אבל לרגע לא בשל מדי, אדמתי מעט, גוף בינוני וסיום בינוני, מעט עץ על האף ובעקיפין גם מורגש בסיום היבש. מורכבות מסוימת. כמיטב המסורת, מרגלית מציע יין נגיש ומספק שיחזיק היטב עוד כמה שנים.
ציון: 90
ססלוב קב"ס רזרבד 2005
השנה האחרונה מבליטה את הפרי על חשבון התיבול, אבל עדיין יש בשפע מזה ומזה. יין עשיר, עדיין טאני מעט, עם המון פרי שחור וליקרי מעט, מורכבות ארומטית טובה אם כי על החך הריכוז מאוד דומיננטי. לא הבחירה הראשונה שלי לקלואליס, היין זקוק לאוכל עשיר יחסית, רצוי מנת בשר שתוכל להתמודד עם העושר והטאנינים.
ציון: 90
סומק קריניאן 2004
טעמתי את היין כמה פעמים בשנה האחרונה – קריניאן מקורי, מעודן, שמעביר היטב את חווית הזן. אם בוחרים ביין אדום למסעדת דגים מובילה - זו בחירה מהטובות שאפשר. כללית זהו יין טוב לאוכל שהשתלב אפילו עם מנת הדניס. קצת עיפרון מחודד, פרי טוב, חבית משולבת היטב, מיצוי פרי לא אגרסיבי - יין לאוכל אבל לא רק.
ציון: 88
פלם קבס רזרב 2006
לא היין הגדול ביותר של פלם, אבל בהחלט יין טוב וראוי. מעט עיפרון, ברט נוכח (יש כאלה שיגידו נוכח מדי). קברנה טוב וראוי, חמיצות גבוהה תורמת לרעננות, אפשרי גבולי בקונטקסט של הארוחה.
ציון: 88
פלטר קב' פרנק T-SELECTION 2006
פרי שחור ובשל,עשבוניות סוביניונית נעימה שמתיישבת היטב על העוצמות של הפרי. יין נקי ומלוטש, עוצמתי, מתקתק משהו בסיום, ארוך ורך יחסית, הסגנון מאוד מודרני ולרגע לא מעודן. יין נהדר - אבל להזדמנות אחרת.
ציון: 90
קלו דה גת הראל 2007
הבלנד בורדו של אייל רותם מתאפיין כרגע בטאנינים יבשים וכמעט תוקפניים, מה שאומר שהוא עשוי להיות נפלא בתור השקעה לשלוש שנים קדימה, נניח, אבל כרגע הוא די מבאס את הלוגם ממנו. היינות הלבנים היו עושים עבודה טובה יותר במקרה הנוכחי. לא ממליץ להזמין במסעדה, מאוד ממליץ לקחת הביתה.
ציון: 90
קסטל גרנד וין 2006
מככב בגליון מאי של על השולחן, ומככב גם בפסטיבל של קלואליס, בזכות ולא בחסד. גם כאן, אין ויכוח, העץ מאוד נוכח, והיין ירוויח ויתגמל על כל שנייה של סבלנות שתפגינו בשנתיים-שלוש הקרובות. יחד עם זאת, הוא אינו מעניש את מי שחולץ ממנו את הפקק. מופת של איזון ואלגנטיות מקומית.
ציון: 91
|

מאור - היקב הישראלי הכי טוב שאתם לא מכירים? |