ינואר 2011
מאת: אורי כפתורי.

טעימות שמפניה תמיד מעלות בזיכרוני את הפתיח של "מסע בין כוכבים - הדור הבא":  במקום ספינת החלל "אנטרפרייז" אני רואה מולי בקבוק שמפניה גדול משייט בחלל, כשברקע מהדהד קולו של רפי גינת:
" Champagne. The final frontier !". 
המיתוג האובססיבי של שמפניה הוא של משקה בעל יראת כבוד שיש לקיים טקס כמעט פולחני כל פעם שאנו מעוניינים לשתות אותו. זה כמובן לא תופס אם אתה ראפר מצליח או לחילופין בן לשושלת הצארים, או וינסטון צ'רצ'יל עצמו. חוץ מהללו, המיתוג הזה עובד אפילו על המנוסים ביותר בביקוע מוסכמות חברתיות. שמפניה, לצערנו, אינה נתפסת כיין אלא כסמל סטטוס, רגעי או קבוע.
אז עם פיק ברכיים קל, צמרמורות, עור ברווז לעילא וכמות לא שיגרתית אף עבורנו של אלכוהול בדם, ישבנו וסיכמנו את רשימת היינות לטעימת השמפניות אליה התכוננו מזה מספר חודשים. בכלל, כל הסיפור הזה של פורום מלצרי יין הוא תירוץ עבורינו לשתף אנשים נוספים בעלויות של כל מה שרצינו לשתות/לטעום ומעולם לא יכלנו להרשות לעצמנו. טוב, מעט נסחפתי. ההערה האחרונה נכונה כלפי שלושה אנשים בלבד, שאר המשתתפים תמימים לגמרי, ותודה על ההשתתפות הכספית. אחרי אינספור טלפונים, כתיבות ומחיקות, הגיעו 12 יינות לרשימה הסופית והעמידו אותנו על התקציב עם כמה שקלים עודף.
זו הנקודה להודות, ללא טיפה של ציניות, ליבואנים גדולים כקטנים שפירגנו ומפרגנים מקרב לב וארנק לטעימה הזו ולכל הטעימות של הפורום בכלל. בלי עזרתכם זה לא היה קורה.

הטעימה עצמה הייתה אחת המרתקות של התקופה האחרונה. אם נקפוץ לרגע לשורה התחתונה, הקורלציה בין איכות לבין מחיר\תודעה ציבורית\מיתוג היתה מיקרית בהחלט, כפי שקורה בהרבה מאוד מקרים, ובטח שבאזור שמפיין. בניגוד לכלל האצבע שכן נשמר (עד רמה מסוימת, כמובן) בהרבה מאוד אזורי יין בעולם, בשמפיין עצתי אל הצרכן היא פשוטה: יותר יקר הוא לא בהכרח יותר טוב! היינות הם סופר ממותגים, ובמובן הזה שוק השמפניה מזכיר יותר את שוק האלכוהול מאשר את שוק היין, שבנוי על שקיפות ומידע רב יחסית.
מכיוון שלרוב הקהל ניסיון דל יותר בהערכת יין מבעבע, לצד חוסר רצון לשחוט פרות קדושות (כלומר, יקרות), נמכרים לעיתים יינות מוגבלים למדי מבחינה טכנית או סטייליסטית במחירים מופקעים עקב המיתוג שמאחוריהם. שוב, שמפניה מתנהגת כמו אלכוהול ולא כמו יין: הסיפור והתווית רלוונטיים יותר מאשר מה שיש בבקבוק.
ובכל זאת, הפעם הדברים נעשו מעט אחרת. השמפניות כולן נטעמו בטעימה עיוורת. יצאנו לדרך.


שכנים מהכפר Vertus, מגדל מול נגוסיאנט.

את היינות אחלק באופן שרירותי לכמה קבוצות. הראשונה:
"לא-נעים-להודות-אבל-הם-לא-כ"כ-טובים-למרות-שהיינו-רוצים-לחשוב-שהם- כאלה":
Duval-Leroy "femme" 1996
שימרית, גבינתית מעט מעבר לרצוי, ריחות שרי, פרי טוב אבל ללא מספיק משקל מול שאר האלמנטים של היין. מתקדמת לגילה. ביעבוע איכותי אך חסר נפח על החך, פרי בנסיגה, יין פשוט, איזון טוב של חמיצות-מתיקות. סיומת קצרה למדיי. איכות בינונית.

Moet&Chandon "Dom Perignon" 1999
חיזור בולט, שגם אם לא האפיל על מרכיבי הפרי הוא עמעם אותם. גופרית וירקרקות דומיננטית. מרגישה מאוד צעירה, נקייה מחימצון. חך עסיסי, נפח טוב וביעבוע איכותי אך מחוזרת לאורך כל הדרך. בעצם, אולי מעט צעירה מידי. איכות בינונית.

Bollinger R.D. 1997
לא נקייה. אלדהידית ומחוזרת בו-זמנית (דבק וירקרקות גופריתית), לצד נימות של תבלין ואגוזיות. מעט מרירה על החך, מאוד שימרית, חסרה פרי או כל תוכן אחר. סיומת ארוכה ואגוזית. סגנון מאוד ייחודי ובוגר. איכות בינונית.
             .          
"יינות מיין סטרים מרשימים שאינם מרגשים אבל מספקים את הסחורה":
Lanson "Noble Cuvee" 2000
אינטנסיביות טובה, בשלות גבוהה, פרי מעט פשטני, קרמל ונימות של פטיסרי וגבינה. מתקדמת. רחבה וישירה על החך, ביעבוע איכותי ונעים, סיומת ארוכה. סגנון אגרסיבי וחנפן. בשיאה. איכות בינונית-גבוהה.

Billecart-Salmon Cuvee Nicolas-Francois 1998
ישירה אך ממוקדת ומאוזנת מאוד. פרי בשל, נימות של חימצון ואגוזיות קלה. מאוד "רכה" על האף. חך בעל חומציות טובה, עדיין מעט "לחוץ", רך וארוך. מתקדמת, לקראת שיאה. סגנון רך עד מתרפס. איכות בינונית-גבוהה.
Duetz Cuvee William Duetz 1998
מאוזנת, תבלינים, פרחוניות ומעט שימריות. פרי לא בולט. מעט מתוקה על החך ובעלת נפח בינוני, אורך טוב וביעבוע טוב, סיומת מתובלנת. סגנון אישי, מתוחכמת. איכות גבוהה.
Veuve Cliqout "La Grande Dame" 1998
בשלה, מאוזנת, חסרה מעט אופי. פרחוניות ומינרליות קלה, ללא אלמנטים גסים של חימצון או שימריות, טריה. נפח טוב על החך, מלאה אך מאוד קלה לשתיה. ביעבוע אינטנסיבי ומדויק. סיומת מעט קצרה וצעירה. סגנון אוניברסלי משהו. איכות גבוהה.

                            
                                                                         הנבחרת המרשימה של LVMH.

 
"יינות טובים מאוד, שהאינדיוידואליות שלהם באה לעיתים על חשבון איכות אבסולוטית":
Larmandier-Bernier Cramant Vieilles Vignes 2004
רעננה, בשלות ואיזון טובים מול שימריות. מאוד ראשונית ולא מפותחת. Attack חזק על החך, מוס טוב, ביעבוע אינטנסיבי, מעט תוקפני מידי. רזה על החך, חומציות גבוהה. סיומת קצרה. צעירה מאוד. איכות בינונית-גבוהה.
Krug MV:
MV - (מולטי-וינטייג') עם אלמטים של NV: נימות של גבינה ושאר מחמצנים לצד אינטנסיביות ורוחב פרי של יין צעיר, אגוזים, וחמאה. ביעבוע מדויק ואיכותי, הרבה נימות חימצון, רחבה מאוד ומאוזנת. ייחודית ומעניינת. איכות גבוהה.
"יינות פשוט פנטסטיים איך שלא מסתכלים על זה":
Ruinart "Dom Ruinart" 1996
מורכבת, פרי בשל ואינטנסיבי, רחבה ועסיסית. הרבה פרי איכותי, מעט נימות של חימצון או שימריות. חך מעט צר ולא מפותח, ביעבוע אינטנסיבי ומוס שופע. אורך טוב. ניתן לשתות אך רק בתחילת הדרך. סגנון אינדיווידואלי, איכות גבוהה. 
Roedrer Cristal 2002
רכה, פרי מדויק, שמנת, שימריות קלה. מאוד צעירה. מאוד אינטנסיבית וצעירה על החך, מדויקת ומאוזנת, מתיקות בולטת אך לא מסוכר. מעט צעירה מידי אך קשה לעמוד בפניה. סגנון רך ומדויק להפליא. איכות גבוהה מאוד.
Villmar "Couer de Cuvee" 2000
מאוד מאוזנת, תבלינים, עור וחמאה (חבית), פרי בשל, מינרליות קלה. מורכבות גבוהה. אינטנסיביות טובה על החך, ביעבוע טוב ומדויק. סיומת ארוכה ומתובלנת. סגנון אינ טלקטואלי. איכות גבוהה.


חבית עץ - קרוג ו-וילמאר.

לייבסיטי - בניית אתרים