דצמבר 2007

וברור שהיה גם יין.

רפאל חזרה והפכה להיות בחודשים האחרונים סוג של "באנקר". הערכתי לרפי כהן ולמנהל המסעדה קישקה רק הולכת וגוברת בכל פעם שאני מגיע לשם - ולשמחתי זה קורה הרבה (יחסית) בזמן האחרון. העסק דופק טוב.

לא, לא הפכתי לגרופי אוטומטי כמו שגיא כהן, שהמטיר שבחים על הבורקס של אברקסס רק כי רפי עבר בסביבה. להפך, היינו באברקסס ואיך להגיד בעדינות, טוב, אי אפשר להגיד בעדינות אז נוותר. אבל ברפאל הסיפור אחר, ומי שמתייגע מלקרוא שבחים שלוש פעמים ברבעון - מוזמן לעבור הלאה. תהיה גם פעם רביעית, בקרוב מאוד, כיוון ששמענו שתפריט החורף מתחיל לרוץ.

אז במילה אחת לגבי רפאל, ואני מקווה שלדיווח שלי יש ערך אובייקטיבי, ושלא קיבלנו שני נתחי בשר יוצאים מגדר הרגיל רק על סמך הכרות אישית. חובה לציין כי בפעמיים הקודמות איש לא הכיר אותנו, אז כנראה שלביקורת יש ערך כלשהו. נתח קצבים מדהים - מיושן על גבול "הריחות השלישוניים" - בדיוק לנקודה הראויה לנתח בשר הארומטי ובשרני הזה. סינטה קובייתית ומשויישת, מלאת טעמים, כמו יין בורדו בוגר, כל ביס מספר סיפור. היו גם מנות ראשונות מצויינות, והיה יין מרשים שהביא ידידי לארוחה, מכר ותיק ואחד מאספני היין הטובים שאני מכיר - מרתף ענק ועמוס במציאות, שניקנות במחירים הכי טובים שיש בכלל בעולם. גם הפעם לא התאכזבנו.

Chateau La Fleur de Gay 1989
אחת האחוזות הקטנות של פומרול, בשנה טובה מאוד. יש סיפור מעניין סביב היקב הזה, שמייצר כ-15,000 בקבוקים בשנה, 100% מרלו. היקב מבוסס על כרם אחד ספציפי של La Croix de Gay, שבעל היקב הרגיש כי בשל ייחודו הוא זכאי לבוא לידי ביטוי נפרד בבקבוק. הכרם המבורך הזה נמצא ליד פטרוס, לפלר ושאטו וויה סרטן - וההימור השתלם, לפחות אם מודדים את מה שיש בבקבוק.

הריח הראשוני מעט מחוזר, אנימלי - טוב, היין שהה בבקבוק כמעט עשרים שנה. תנו לו לנשום.
נשם.
מעט ברט נשאר על האף לכל אורך הטעימה - שעה ומשהו. אבל זה בצד - במרכז יש המון פרי שחור ובשל, אפילו מעט קסיס ולקריץ, גוון פרחוני וריחות של עור ופטריות. העץ השתלב היטב ביין והוא כמעט ואינו נוכח, גם בפה.
גוף בינוני, היין רך ונגיש, נפח מצויין על החיך, ניואנסים שלישוניים מוסיפים חן וקסם, יין בוגר, מורכב ועדיין עמוס בפרי רענן. נמצא בשיאו, ויחזיק עוד כמה שנים טובות. תענוג צרוף.
ציון: 93

 

לייבסיטי - בניית אתרים