מאי 2011

מה משותף לארני לוזן מהמוזל, כריסטיאן מואקס מפומרול, מרסל גיגל מעמק הרון, רוברט מונדאבי מקליפורניה ואנג'לו גאיה מפיימונט?
נכון, כולם היו ועודם אנשי יין. יותר מזה - כולם זכו בתואר "איש השנה" מטעם מגזין דקנטר, וכולם לקחו אזורי יין נחשלים או לפחות לא מאוד מעניינים ושמו אותם במרכז התודעה הציבורית, כשעל הדרך הם מעלים את רמת היינות באזור בו הם פועלים ומצליחים לממש את הפוטנציאל הגלום בו. זה לא הכל. חלקם אפילו ביקר בישראל, הם או ממשיכי דרכם. האחרונה להעניק לנו את הכבוד היתה גאיה גאיה, Gaia Gaja, ביתו של אנג'לו מפיימונט.
"היא לא הפסיקה לרגע לדבר", אמר לי מישהו שנכח בטעימה הגדולה והמתוקתקת שהועברה בכפר הירוק. לא בטוח שזו היתה מחמאה מצידו, אבל בטעימה שהועברה לעיתונאים לגמנו בצמא כל מילה של הבכורה לבית אביה, וכיום מנהלת הקשרים הבינלאומיים של יקבי המשפחה. וכל מילה של היתה כמעט חקוקה בסלע. 
אגב - לראשונה בארץ נערכה טעימת עיתונאים בלי כיבוד למעט לחם צר ומים לחץ - שאפו! עם כאלה יינות לא צריך כלום. תיקון - אסור כלום. כמו כן לא קיבלנו סיכות מזהב ואפילו לא סיגרים או ארגז יינות לקחת הביתה. לידיעת הציבור. קיבלנו חוויה וזכות לטעום כמה יינות טובים, כמה מצויינים וכמה בלתי נשכחים, הכל בהנחיית שרת החוץ (כבר שבע שנים) של המשפחה שחתומה עליהם. סך הכל זה הרבה יותר ממה שאפשר לבקש.
GAJA: תחנות בזמן, יחד עם יינות היקב.


.

Gaja Rossj Bass Langhe 2009   
289 ש"ח 
את השרדונה הראשון מבית גאיה טעמנו מזמן, אני והשקדיות, לך תזכור מתי. "Gaia & Rey נקרא על שם שתי נשים מהשושלת המשפחתית", מילמלנו אז בהתפעלות. אז עוד לא תיארנו שתוך עשור קובי וטל ינגבו חומוס עם ביתו של האגדה, גאיה, אותה פגשנו היום. את ריי, סבתו של אנג'לו, שנראה שלא נפגוש, אולי בגילגול אחר. השרדונה הזה מאיר פן אחד של אנג'לו - אדם שלעולם לא מקבל כל הנחה כמובנת מאליה. את השרדונה הוא נטע על חלקה אידיאלית לנביולו - בשנת 1979 זה נתפס כחילול קודש אמיתי, אבל אם לא ננסה איך נדע אם זה מצליח?
ביסוד ההצהרה בנטיעת שרדונה וקברנה סוביניון עומד נסיון למשוך תשומת לב לאזור. אלו שני זנים מוכרים ובעלי חשיפה עולמית גבוהה, וקל יותר לשכנע צרכן אמריקאי, יפני או ישראלי לטעום שרדונה או קברנה מאשר נביולו או דולצ'טו, נניח. ואכן, השרדונה של גאיה הפך לסוג של אייקון, והפנה את הזרקורים - בעוצמה מתונה עדיין - לאזור.
על היין:  תכירו את רוזאנה. אחותה הצעירה של גאיה קיבלה גם היא יין על שמה, שרדונה יותר קל וקומוניקטיבי מהראשון. 5% סוביניון לבן מרככים מעט את היין, שמציג אף פרחוני-מינרלי-פירותי, עם מבנה טוב ואחיזה טובה על החך. השרדונה הכי טוב מחוץ לבורגון? לא יודע, אבל שרדונה טוב, שמפתח לאט לאט ריחות מנטה ולקריץ, מוציא קצת חריכה וקלייה, ונשאר יפה בכוס משך שעתיים תמימות.
.
 Ca'Marcanda, Promis Bolgheri IGT 2008
180 ש"ח
Ca'Marcanda Sito Moresco Bolgheri IGT 2006
 530י ש"ח (!)
אפשר לנחש שלא קל לגדול בבית של אגדה, ועוד להכנס לביזנס ולנעליים הגדולות של האיש שחתום על אזור יין שלם. "בגיל 50 קורים לגברים דברים משונים. הם עוזבים קריירה, עוזבים אשה, מתחילים הובי חדש. אז כחלק ממשבר גיל החמישים של אבא", מספרת גאיה, "הוא קנה יקב בטוסקנה".
איך אומרים? יש צרות גדולות מאלה.

בולגרי נחשב לעולם החדש של טוסקנה הקלאסית. הקרקע היתה חלק מהים עד לפני זמן מה (במונחים גיאולוגיים, שזה אומר כמה עשרות מיליוני שנים), והיא שונה מטוסקנה הקלאסית. גם הקירבה לים עושה את שלה - קצת פחות חם ביום, פחות קר בלילה. "אבא רצה משהו שהוא התחיל לבד, 100% שלו".
הכרמים נרכשו נטועים, אבל היקב נבנה לבד, והיינות שנוצרים שם מצויידים מראשית דרכם בחתימתו של אבא גאיה. עכשיו הוא בן 70, ובואו נראה מה הוא יכין לנו לקראת הגיל הבא.
על היין הראשון:  באסוציאציה הוא מרגיש יותר ים תיכוני מאשר טוסקני: רך, מתמסר, אף פירותי-מינרלי, עוצמתי למדי אבל לא בומבסטי - בקיצור, יין טוב אבל לגמרי לא מרגש.
על היין השני: בוגר בשנתיים. תווית אחרת שמגיעה מטרואר מעט אחר (ליקב יש שלושה יינות סה"כ).
כנראה שזה היין הכי טוב ביקב באופן עקבי. מאוד רענן, גם מול האח הצעיר. סגור ומהודק כרגע, אבל עם מבנה ומורכבות שמבטיחים שיש פה יין מאוד משובח ומעניין - למי שיהיה זמן לחכות. המון פרי, אבל מוקף במסגרת מאוד מעודנת ואלגנטית.

GAJA, Sito Moresco, Langhe DOC 2007
יקב גאיה "נולד" רישמית בשנת 1859. מה קרה בשנה הזו שסימן את המאורע? לא ברור לי. יותר ברור הוא שג'ובאני גאיה, המייסד הרשמי של השושלת, היה בעל טברנה שמכר גם יין, אבל מהר מאוד הבין שהביזנס העיקרי שלו יהיה יין. הפרקטיקה אז היתה למכור יין בכדים גדולים, אבל הוא ביקבק פה ושם גם בצירים טובים במיוחד, והיה די ראשוני בגישה הזו. הגנטיקה שתלווה את היקב והמשפחה נצפתה כבר בדור הראשון (גאיה היא בת הדור החמישי) - שיווק, שיווק, מיתוג, מיתוג - ולא יזיק שיהיה גם יין טוב.
על היין: בלנד של נביולו עם מרלו וקברנה. אז אם איזה כוס נשתה אותו, פינו נואר (הקלאסי עבור נביולו) או בורדו (הקלאסיקה עבור קברנה)?
קברנה, והכי מעניין היה להשוות ולאושש את הבחירה. בציר חם, פצצת פרי באף אבל מתון יותר על החך. הפתיחה שייכת לנביולו, בהמשך עולים הקברנה והמרלו ולוקחים פיקוד. הפרחוניות המתובלת נעלמת, השזיף ופירות היער מגיעים. היין הוא סוג פרשנות אישית לסגנון הבינלאומי המודרני, אבל הוא הרבה יותר "מודרני" מאשר "אישי"..
.
GAJA, Da G
romis Barolo DOCG 2005
290 ש"ח
רק בשנת 1988 רכש גאיה, מלך ברברסקו, את כרם הברולו הראשון שלו, שהיה חלק מאחוזת גרומיס.  ארבע שנים מאוחר יותר ועוד כמה יינות קדימה בטעימה נכיר את מה שיצא ממנו. היין הזה מורכב מפרי משני הכרמים שיש לגאיה בברולו, וה"סוד" שלו הוא קלון של נביולו בשם "רוזה", שבאחוזים קטנים תורם בשומת פרחונית נפלאה (אבל טעמו, אומרת גאיה, כמו מים).
על היין: רוב הפרי מגיע מכרם Cerequio המשובח. קצת חרוך, טאנינים קשים, מורכבות מרתקת שמספרת כי בעתיד, כשהכל יישב במקום, נזכה פה ליין מהמם. קנייה טובה!
.
GAJA, Barbaresco DOCG 2007
720 ש"ח
אנג'לו גאיה נכנס ליקב המשפחתי בשנת 1961. לקח לו 10 שנים ליישם סטנדרטים אחרים בכרם וביקב: ההחלטה הראשונה היתה להתבסס רק על ענבים מכרמים בבעלותם, ואם צריך - לרכוש את האדמה. ההחלטה השניה קיצצה באכזריות ביבולים הגדלים בכרם, כדי לרכז ולהעצים את טעמי הענבים הנותרים. אחרי עשור של ייננות הוא החליט שפיתוח עסקי, ניהול ובעיקר שיווק ומיתוג חשובים מהשגחה על מיכלי תסיסה. ליקב נכנס יינן (Guido Rivella) ששיחרר את אנג'לו לדבר החשוב באמת: 
הטמעת המשוואה "פיימונט = גאיה" בכל מקום בעולם, ועל הדרך גם "פיימונט = היין הכי טוב באיטליה". 
הוא הצליח בכך במידה רבה ביותר.
.
על היין: יין ה"בנצ'מרארק" של היקב, וחוליה נוספת בשרשרת של בצירים מעולים. בלנד של פרי מ-14 חלקות שונות יוצר יין רך למדי, אם כי הוא פחות מורכב בבירור מהיין הקודם, ובטח מזה שיבוא אחריו. ברברסקו טוב,  אבל ראבאק, 720 ש"ח.....
.
GAJA, Sori Tildin, Langhe DOC 2007
1,690 ש"ח
במהלך הטעימה לא ידענו את מחירי היינות. אין לי מושג אם זה טוב או לא, אבל בכל מקרה לא ירקתי את היינות. זהו. הייתי חייב לחלוק את המידע הזה.
קונספט ה-SV נולד בפיימונטה רק בשנות השישים של המאה ה-20. דווקא הנגוסיאנטים היו הראשונים לזהות את היתרון היינני של חלקות מסויימות באזור, והם דאגו שלא לתת לאופי הספציפי ללכת לאיבוד. קונטרנו, ג'יאקוזה, גאיה - שלושת אלה היו מהראשונים לסמן את הדרך לדור שלם של כורמים כפריים שהפכו תוך 30 שנה מאיכרים עמלים לכוכבי על. אם תחפשו במפת האזור לא תמצאו כרם בשם טילדין. גם כאן, גאיה הבין שעדיף לו למתג את עצמו. הכרם שוכן ליד קוסטה-רוסי הידוע ממנו, ונקרא על שם הסבתא של אנג'לו. הקוריוזים לא נגמרים בזה: חדי העין יבחינו כי גאיה ויתר למעשה על סיווג ה-DOCG לו זכאי היין. הסיבה - 5% ענבי ברברה שלטענתו משפרים את הטעם ומעניקים מיקוד וחדות, אולם אסורים ע"פ חוקי האפלסיון שדורשים 100% נביולו. האם אי אפשר היה להגניב את אותם אחוזים ולשמור עם הסיווג הגבוה?
גאיה מחייכת. ברור שכן, אבל מה עם איזו פרובוקציה קטנה לארוחת הבוקר?
אבל זה לא הסיפור הפעם. האמת קצת יותר מורכבת מזה, והרבה יותר מעניינת. כבר נגיע לזה.
על היין: הכל שטויות. סיווגים, שמות, ענבים. כשזה טוב ממש לא חשוב מאיפה זה בדיוק. היין הזה מעלה חיוך של אושר שלא יורד עד.. עד הפלייט הבא. ריכוז פרי מרשים שמשייף את הטאנינים וגורם להם להרגיש כמו חמאה רכה. היין תוקף את כל החושים באינטנסיביות מוחלטת, אבל מבלי לעייף או להכביד. סגנון מאוד מודרני של ברולו-ברברסקו, אבל אי אפשר לפספס את תעודת הזהות של היין. למות עליו.

.

 

 

.

 

 

.

 

 

.

 

 

.

 

 

.

 

 

.

 

 

.

 

 

.

 

 

.

 

 

.

 

 

.

 

 

 

.

 

.

.

 


GAJA, Sperss, Langhe DOC 2006
1,100 ש"ח
ספרס, למרות האפלסיון  ה"מעליב" הוא ברולו (95%) מהכפר הכי גבר-גבר באזור, סרלונגה. זהו הסינגל ויניארד האחרון של יקב גאיה, וכמו כל שאר חבריו הוא מסווג נמוך יחסית למה שאפשר.
את הסיבה לכך חשף אנג'לו גאיה בספר המרתק על הולדתו של Sori San Lorenzo, ה-SV הראשון של היקב. יינות ה-SV היו מהלך שיווקי מוצלח שהניב הרבה יוקרה וכסף, אבל היה להם צד פחות נעים. אנג'לו לא אהב את הזילזול שהתפתח כלפי היין החשוב של המשפחה, לדעתו, היין שמקפל את המסורת המשפחתית שלהם, הברברסקו. "ברברסקו רגיל", "יין וילאז' ", "ברברסקו פשוט", כך כונה היין מול שלל יינות הכרם היחיד שהתחילו להופיע כמה שנים קודם, ביקב ובאיזור. בשנת 1995 החליט אנג'לו להוריד את דירוג ה-DOCG מכל יינות היקב - למעט הברברסקו ששמר על הסיווג הגבוה והפך בין רגע לאייקון. לנו, שלא סמוכים על דיקדוקי האפלסיון, זה לא אומר הרבה. באיטליה זה המון. אכן, גם זו שיטה.
על היין: הלו, למי קראת ילד?
לא סתם ילד, ילד שיתפתח להיות מפלצת של ריכוז ועדינות. שנה שלא מתאפיינת בעוצמות פרי גבוהות מאוד, אומרת גאיה, אבל זה בסדר. זה יהיה יין מופלא, אם יהיה לכם דיבור עם הבנק וסבלנות לעוד עשור. פרחוני-פירותי, מעט מנטה וסיום שלא נגמר.
.
GAJA, Sperss, Langhe DOC 1997
2,390 ש"ח
אחד המאפיינים הארומטיים של ברולו וברברסקו הוא ריחות טחב קלים. טרואר, למי שמתעקש, או חביות סלובניות ענקיות, ישנות ו...מסריחות מעט, למי שקצת פחות רומנטי. בשנת 1969 העז אנג'לו לעשות משהו, ששוב דמה להכנסת צלם להיכל: הוא התחיל להשתמש בחביות באריק (!) חדשות (!!), תחילה ביינות ה"קרו" ולאחר מכן לכל רוחב החזית. נכון, שכמו כל תנועת מטוטלת, יינני האיזור התנגדו, אחר כך התחילו גם, אחר כך הגזימו מאוד עם עץ, אחר כך הגזימו מאוד מאוד עם עץ, וכעת המגמה היא לשחרר מעט ולשלב בין המסורת לבין המודרניזציה. אבל גאיה היה הראשון. 
על היין: מונומנטלי. כל מילה מיותרת.
ובכל זאת - שילוב נהדר בין רענן למתיישן, פרי עם כמהין וטחב, עוצמות ואורך לצד טאנינים רכים, איזון מרשים, נפח מעולה על החך ללא נפילות או סדקים וסיום ארוך ומרשים. Big Big Wine.
GAJA, Sperss, Langhe DOC 1996
1,790 ש"ח
טוב, קשה לשחזר את ה-1997, אבל ה-1996 די קרוב לעשות את זה. באופן מפתיע הוא מרגיש די סגור, וניעור נמרץ שהחדיר חמצן לעורקיו שיפר את המצב. כמהין שוב, עם מעט אקליפטוס ומנטה, קצת חלול בהתחלה אבל זה משתפר. יין מצויין, שהבעיה היחידה היתה שהוא הגיע אחרי ה-1997.

סיכום:
1) גאיה נמנה על שורה יוקרתית ומצומצמת ביותר של גאונים שהשכילו לפרוץ את גבולות האזור בו הם פעלו, ומתוך חזון ומצויינות הפכו להיות אייקון עולמי.
2) גאיה מייצר יינות שהם לכל הפחות טובים מאוד, ומצויינים בהרבה מיקרים אחרים,
אבל יש אבל.
שניים.
1) לא תמיד הם מרגשים, אם כי הם אף פעם לא מאכזבים ותמיד מדוייקים ונקיים.
2) אנג'לו גובה פרמיה לא נמוכה עבור השם GAJA שמוטבע בגאווה במרכז תוויות היין שלו. האם אנחנו יכולים ורוצים לשלם אותה?   


עוד נקודה אחת משותפת לכל האנשים שהזכרתי בפתיחה - כולם מיוצגים כיום בישראל ע"י משפחת שקד לדורותיה, שמרימה ארועי יין מרתקים ומאלפים בכמות חסרת איכות ותחרות, לפחות בישראל.

 

לייבסיטי - בניית אתרים