גבעת הראל, טרואר משובח. 

יוני 2007.

תיזמון הוא הכל. כמעט הכל, נו.
את
הסרט הזה קיבלתי במייל כמה ימים אחרי שהגיעו ליגי צמד היינות מיקב גבעות. אני לא בטוח שצריך לערב יין עם פוליטיקה, ובכל זאת: הצצה חטופה במפה ושיטוט קצר ברשת מסירות מעט מהערפל שטרחו אנשי יחסי הציבור לפזר מעל היקב הקטן והצנוע הזה.

"ליצירת יין זה נבצרו ענבי קברנה סובניון בשני מועדים, מוקדם ומאוחר, מכרמי נחל שילה בגובה 750 מטר מעל פני הים. אל היין הוסף 10% מרלו שנבצר בכרם יחידני הגדל בגובה 840 מטר מעל פני הים"..... ".....הבשלה איטית ומבוקרת בכרמי רכס ההר המרכזי ,שרשרת הרים בגובה 900-700 מטר מעל פני הים". אז היכן מצוי אותו טרואר ייחודי, שאיש עדיין לא חשף?
דווקא הרב, מעניק הכשרות, חשף טפח מהתעלומה, ושיטוט קצרצר ברשת, כאמור, גילה את השאר.
יקב גבעות ממוקם ביישוב גבעת הראל, יישוב בן 10 עד 20 משפחות, פלוס מינוס. אם שמו מצלצל לכם מוכר - טוב, לא פלא. הוא מופיע תדיר בכל דוחו"ת המאחזים של שלום עכשיו, למשל כאן. בקיצור, התנחלות Hard-core לגמרי. עד כאן. מעכשיו - ליינות.

צמד היינות שקיבלתי שייכים לסדרת הרודיון של היקב. זו סדרת הבסיס, ומחיריהם נעים סביב 80 ש"ח לבקבוק. בכנות, כבר טעמתי יינות בכורה גרועים בהרבה מהללו. אלו הם יינות חנפנים ובשלים, עם מבנה מוצק ואחיזה טובה בפה, העץ בולט בשניהם אם כי הוא משולב יפה בפרי השחור והמעושן קמעא. בעוונותי חשבתי כי זיהיתי מגע יד של יועץ יין מקומי, אחד מאלו שנחשבים כעמוסי עבודה במיוחד. היינות הללו "שווים" בקלות 85-86 נקודות מכובדות, ואלמלא הקישור ההזוי בין הסרט למציאות, הייתי מכריז על הולדתו של טרואר חדש, מופלא.

 

לייבסיטי - בניית אתרים