נובמבר 2010
הסיכום פשוט, ואולי גם אכזרי מעט: הם עשו כל מה שהם יכולים לעשות כדי לא לפגר אחרי בורדו. במידה רבה נראה שהם הצליחו. המכירה השנתית של ההוספיס דה בון, בורגונדי, שברה כמה שיאי מחיר ומשכה תשומת לב בדיוק ממי שצריך.
ה"הם", הם אנשי בית המכירות "כריסטי'ז" שמארגנים את המכירה הידועה ובת 150 השנה הזו מאז שנת 2005, שהיתה אולי השנה ה"היסטרית" ביותר בעשור האחרון. להוספיס של בון, בית החולים של בירת בורגונדי, יש לא מעט כרמים בבעלותו, תרומות נדיבות של אנשים שונים ורבים שנידבו אחרי (ולפעמים אף לפני) מותם את כרמיהם לבית החולים. פעם בשנה, אחרי הבציר והתסיסה, מוכר בית החולים את היין בחביות - לנגוסיאנטים שונים וגם ללקוחות ברחבי העולם. התנאי הבסיסי הוא אחד - היין חייב להתבגר ולהיות מבוקבק בבורגון. מעבר לזה הכל הולך, בעיקר כל המרבה זוכה. אגב, ל"מול-ים" שלנו יש כמה וכמה חביות וחצאי חביות על שמה, חביות שנרכשו יחד עם מוניר סואמה. אזכיר רק  את ה-"Mazis Chambertin 2005" שמתיישן בנחת במרתפי המסעדה, ממנו הובטחה לי לגימה ב-2012.
הטירוף של בורדו, שאחוזות הגרנד קרו שלה כבשו את סין והמזרח והעלו את המחירים לגבהים בלתי נתפשים, עורר כנראה את קנאת השכנים בבורגונדי. שימו לב לכרזה: צרפתית, אנגלית ו...סינית. מתי לדעתכם הכיתוב הסיני יופיע בשורה העליונה? בינתיים התכבד שחקן-כוכב סיני בשם Liu Ye לכהן כיו"ר משותף של המכירה הפומבית בצרפת, כשחלק מהטעימה המוקדמת נערך בסין, לנוחיות הקהל המקומי, השוק אליו פוזלת בורגונדי, בלי למצמץ ובלי להתבייש.
"אתה חייב להבין משהו", אומר לי סוחר יין בבורגון, שבוע לפני המכירה. "בורגון זה לא בורדו. כאן ההסכמים הם בני עשרות שנים, היחסים מאוד אישיים - בדיוק ההפך מבורדו הקרה ןהממוסחרת עד גועל. אנשים לא יזרקו יחסים כאלה לפח".
אתה צודק, כנראה, השבתי. בפועל, מה שזה אומר שיהיה שיהוק קטן טרם נעיצת הסכין. המחיר יעלה, ובהחלט ייתכן שהיבואן האמריקאי, נניח, יקבל זכות סרוב ראשונה על הכמות אותה נהג לקחת. אבל השוק האמריקאי כבר מזמן מסרב לשלם את המחירים המטורפים הללו, ואחרי סרוב אחד הזכות ההיסטורית, הותיקה והבלתי ניתנת לעירעור הזו תעבור לסין. לא יהיה מצב שהשכן ימכור את הגרנד קרו שלו ב-100 יורו, ואתה תסתפק ב-50 בלבד. זה לא יחזיק זמן.
הבחור ממול השתתק. "אתה יודע מה, יכול להיות שאתה צודק", הוא מלמל במבוכה. בינתיים, המספרים והנתונים מצביעים על כיוון אחד, שניים בעצם: המחירים - למעלה, הסחורה - מזרחה. סיכום? תאספו מה שאתם יכולים. זה לא יהיה זול יותר, כנראה.
  1. ה-Lot הזוכה, Beaune Premier Cru Cuvée Nicolas Rolin, שבר את מחיר השיא של המכירה והעמיד אותו על 400,000 יורו. מחיר לחבית בת 500 ליטר, בערך 700 בקבוקים. תעשו חשבון לבד.
    אגב, הרוכש היה נגוסיאנט צרפתי.
  2. רוב הקונים, כרגיל ובאופן טבעי (בינתיים) הם סוחרי יין צרפתים. ואולם, זו הפעם הראשונה שסוחרים אסיאתיים קנו יותר מסוחרים אמריקאים.
  3. בסך הכל נמכרו 543 חביות יין אדום ו-100 חביות יין לבן. הסכום שהתקבל עבורן עמד על 5.1 מיליון יורו, 300,000 יורו פחות מהשיא של 2009. ואולם, גם כאן יש "ואולם". השנה נמכרו 156 חביות פחות, מה שמעלה את המחיר הממוצע ששולם לחבית בכ-20%.
  4. "אסיה הופכת לשוק השני בחשיבותו ליינות יוקרה, מייד אחרי צפון אמריקה", אמר Emmanuelle Vidal-Delagneau, מנהל המכירה. רבים מרגישים שהוא התבטא בעדינות. מזרח אסיה היא כבר השוק השני בחשיבותו עבור היינות הללו, היא הופכת במהירות לשוק החשוב ביותר. פשוטי העם - להתראות, בורגון, קבלו את אורגון.


 
לייבסיטי - בניית אתרים