יוני 2007

הזכרון הוא דבר מתעתע. זאת הסיבה שאחרי טעימת גירסת ה-2004 ירדתי למרתף ופתחתי את גירסת ה-2003 של השיראז קאיומי לבית כרמל.

אין ספק - כרם קאיומי ושכניו מקדיתא הפכו כמעט בין לילה לחברים בצמרת ליגת הכרמים המקומיים. גירסת 2003 של קאיומי היתה סנסציונית, במונחים יינננים לפחות. ההשוואה עם גירסת 2004 מוכיחה כי הטענה להעדר שונות בין שנות בציר בישראל - אינה נכונה.
קאיומי שירז 2004 הוא יין טוב, אפילו טוב מאוד, אולם הוא נופל מגרסת 2003. אני מניח שיש עוול כלשהו בהצגתו מול היין מהבציר הקודם  ובהתמקדות בהשוואה הזו במקום לתת לו לצאת לדרכו כפי שמגיע לו, בתור יין טוב מכרם מצויין. התנצלותי.

ובכל זאת, משנאמרו הדברים, אפשר לומר כי היין לא רע בכלל.
פרי שחור ובשל, אני לא הצלחתי לאתר פלפל שחור כפי שמבטיחה התווית. לעומת זאת, מצאתי הרבה תיבול, שמקורו בחבית. מעט וניל, הרבה אלון, רמז לשרף. לא רע, ובכל זאת - מצריך מעט זמן המתנה.
הפה - גוף בינוני, וסוף-סוף אלכוהול מתון (13.5%) יחסית. זה מורגש גם בפה. אין את העוצמות של 2003, אבל היין הרמוני, נגיש ועם חמיצות מאזנת. פרי בשל, נוכחות טובה על החיך, טאנינים רכים ומשולבים. הייתי שומר אותו עד "אחרי החגים", בתקווה שהעץ יתרכך מעט, ונהנה.

ציון: 87

לייבסיטי - בניית אתרים