דף הבית >> עולם היין - אוסטריה! >> ארכיון >> שישי בערב, יומולדת לדוד
 

 

            

 

 

אוגוסט 2007

אז נלך למסעדה הזו או לאחרת?

אולי מפגש ביתי עם כיבוד קל ולא מחייב?

הכל ראוי והכל נעים, אבל כשיש מישהו שמקדיש ומוכן להשקיע בארוחת ערב ביתית, התוצאה מהנה לא פחות מאשר במסעדה טובה. לא פחות? אפילו יותר כיוון שאף אחד לא יושב לנו על הראש, אף אחד לא מעשן לנו בפנים, אף אחד לא קובע לנו את קצב הגשת המנות או שואל "תרצו עוד משהו לפני החשבון"?

הפעם גם בסעיף הטעם לא היו טענות. אכלנו ארוחה נפלאה - סושי עם השמפניה, שוק טלה, עגל בציר בשר, מגוון סלטים, והיין - היין היה מרתק ומרשים, או אולי מרשים ומרתק, כולל תעלול משולש בטעימה עיוורת.

Chartogne-Taillet Fiacre 1998
היין הטוב ביותר של יצרן שמפניה קטן מאזור הקוט דה בלנק בלב שמפיין. היין צעיר לשתיה, אולם כבר עתה הוא מפתה וסקסי, עם המון ריחות של פרי לבן, פרחים וקליפות הדרים.
תסיסה נעימה, רחב, מינרלי, מתקתק אך מאוזן להפליא, ושוב הלימוניות מופיעה בסיום, כולל גוון מריר של קליפת אשכולית. יופי של יין., מלווה מעולה לסושי (בלי הוואסבי).
ציון: 92

Egly-Ouriet Brut Rose NV
עוד יצרן בוטיק, ולמעשה יש לי בשבילו פינה חמה בלב. זו היתה השמפניה הראשונה שהאירה את עיניי לאפשרויות המרתקות שיש לאזור להציע, מלבד הבתים הגדולים. על האף מרגישים בהמון ריחות פרחים, פרי אדום, פטל ותות שדה.
מתיקות קלילה, מעט שמרים, פרי בשל עם מורכבות מסויימת, ריחות עישון קלילים, חמיצות נעימה - יופי של יין.
ציון: 90

Pape Clement blanc 2001
דומה להפליא לרשמים מלפני חודש-חודשיים.

Palmeyer 1996
המרלו הוא היין המיתולוגי של יקב פלמאייר, אבל גם הבלנד המשובח של מרלו וקברנה לא מאכזב. "עולם בינוני", עניתי לשאלה מהו היין, רוצה לומר משהו בין עולם חדש לישן. פרי שחור ובשל, קסיס, מתובל להפליא, טבק ועור חדש, ומעט ניחוחות מעושנים.
גוף מלא, בשל, מרגיש מעט בוגר אבל בהחלט בשיאו. ארוך ומורכב, היין מציע מיצוי פרי מרשים וסיום ארוך. אלגנטיות מסויימת, והנאה מוחלטת.
ציון: 95

Etude Cabernet Sauvignon 1991
היין הזה הצליח לשטות בי הרבה יותר מהיין הקודם. "עולם ישן", קבעתי בפסקנות, "בורדו". Yeah, right. אף מעושן, בשל ופרחוני, טבק ועור ישן, לצד גוף מלא, עם חמיצות מעט גבוהה ומיצוי פרי שהייתי מגדירו כלוקה במעט. יחסית ליין הקודם - הוא נגמר יחסית מהר. היין בשיאו - ואיזה שיא מרתק. טוני סוטר, יועץ-יינן, מדגים ביין הזה היטב את משנתו. חוויה מיוחדת וראשונה בעבורי לטעום יין קאלט קליפורני זה.
ציון: 92

                                

Artadi El Pison 1998
אם עד עכשיו עוד הכיוון היה ברור, באו שלישיית היינות הללו והצליחו לבלבל אותנו כליל. האל פיסון השתנה בכוס ללא הפוגה. בהתחלה הוא חבט באף עם פרי שחור, קירש ודובדבן בשל, קסיס ו-וניל. מאוד מוחצן ומודרני גם על החיך, עשיר, מלא ופירותי.
חצי שעה הרגיעה אותו במעט. היין התחיל לשחרר ריחות של ארז, טבק, תיבול עשבוני, האף הפך יותר מעניין אבל על החיך - יוק. מונוליטי, ולא בכיוון שאני משתגע ממנו, אבל לא רע לכשעצמו. אל פיסון פחות אלגנטי מהצפוי. אולי עשור של יישון ירגיע את העושר המוחצן וימתן את אופיו.
ציון: 91

Artadi pagos Viejos 1998
עוד בורדו? אדמתי-מינרלי, פרי שחור ובשל, ארז וטבק.
טאני, קשוח, סגור ומהודק יחסית, הכי פחות מרשים מהטריו. אבל הלוואי עלינו כזה פחות מרשים כל יום.
ציון: 90

Artadi Granded Anadas 1998
ללא ספק הטוב, המעניין והמורכב מהשלושה. לראשונה מאז 1994 מפציע היין הזה, אבל אחר כך הוא חזר, וחזר, וחזר. אם אל פיסון הוא הבורגונדי של ארטאדי, זהו ללא ספק ה.... המה, באמת? העולם החדש של ארטאדי. אולי סופר ריוחה, למרות שמבחינת החוק הוא עונה על דרישות האפלסיון.
פרי שחור, מרוכז להפליא, ארז וטבק, מעושן, עמוק להפליא, רחב ומורכב. ריוחה קלאסי? אין סיכוי. גוף מלא, בשל, עדיין מעט טאני אבל יחסית לאחרים - נגיש ומהנה. מה שמרשים יותר מכל הוא הסיום והאיזון המושלם. יין נפלא.
ציון: 96

 

לייבסיטי - בניית אתרים