דף הבית >> עולם היין - אוסטריה! >> ארכיון >> Chateau Margaux 1995 Vs Chateau Margaux 1996
 

4 לאוגוסט 2006
השתתפו: חיים ויעל , דוד ורוני , ירון ויעל , תומר והדס , אני.

שאטו מרגו היה הפרמייר גרנד קרו היחיד שנעדר מטעימת ה"גרנד סלאם" שערכנו בשלהי 2003.
שנה אחרי, טעמנו אותו מול הגירסא של 1996. הערב, כך התברר, דאג חיים לשידור חוזר
של ההתמודדות המסקרנת, ללא ספק גולת הכותרת של ערב עם כמה יינות מצויינים,
לצד כמה אכזבות באדיבות תעשיית הפקקים.

האוכל הוא לא הנושא המרכזי ברוב הערבים שאנו עורכים בבית. הערב, בפירוש  "Off-dinner",
הוגשו גבינות עדינות, לחם משובח ופשטידות מעשה בית. ההתחלה, כמו תמיד אצל חיים ויעל,
מגיעה בשמפניירה מלאה קרח, שבתוכה שוכנת - שמפניה משובחת.

Moet & Chandon Brut Imperial (nv) Champagne

זה לא דום פריניון, כנראה מותג השמפניה המוכר בעולם, אבל זה מגיע מאותו הבית,
ובכנות, רובנו נמצא אותו יותר ידידותי ונגיש מאחיו היוקרתי יותר. היין הזה בנוי לענג,
לא להרשים במורכבות יוצאת דופן, והוא עושה זאת היטב. למרות שהיין
אמור להיות מאוד יבש, התחושה שלו בפה מאוד מתוקה והדוניסטית.
אבל זה מתחיל באף: בשל, פירותי, פרי לבן ובשל, טרופי כמעט, עם לחם
ושמרים ברקע וגווני חימצון נעימים.
הגוף בינוני ומאוד מתקתק, כאמור, מרגיש כמעט כמו "קיר רויאל", אמר מישהו.
מאוזן, סיום ארוך, חנפן. מהיינות היותר ידידותיים של שמפיין, הייתי ממליץ עליו לצריכה מהירה יחסית מרגע הקנייה.
ציון: 87
                                                 -------------------------

Schlossgut Diel Cuvee Victor 2000

למעלה מ-200 שנות מסורת ליקב המשפחתי מאזור ה-Nahe, וכיום מי שעושה
ומנהל את היקב הוא Armin Diel. היין הזה קרוי על שם בנו, והוא מורכב
מערוב של חביות הפינו הטובות ביותר שיש ליקב להציע, פינו גרי ופינו בלנק.
4 הפעמים הקודמות הסבו הרבה הנאה - אבל הפעם הפקק היה
חסר אחיזה בצוואר הבקבוק, ונראה כי הרבה אוויר חדר פנימה וחימצן את היין.
לא היה רע, אבל לא משהו ששווה את הקלוריות והאלכוהול. הלאה.
ציון: פסול, פקק בעייתי.
                                             ----------------------------

Chateau Beychevelle, Saint Julien, 2003

מה עוד לא נאמר על בציר 2003 בבורדו? המחירים המטורפים שלפתע ניראים
שפויים ליד מחירי 2005, הבשלות ה"אפריקאית", שאפשר להניח שאחרי בציר 2006 
עלולה להיראות כדבר שבשיגרה. לא טעמתי יותר מדי מיינות 2003, ו...אופס, גם לא היום.
קורקי ברמות על.
ציון: פסול, תודות לתעשיית הפקקים.

שבוע אחרי, ודוד לא מוותר ומביא בקבוק נוסף לטעימה עיוורת שערכנו
במסגרת העבודה ב"על השולחן".
מה רציתי בסך הכל, שאל לנדאו. רק שתגידו לי אם הייתם קונים מזה עוד או לא.
אז בטח, בטח שכן. לא ממש בורדו באף – שנה חמה ומטורפת, אבל השורשים המיוחסים
עדיין ניכרים. טונות של מוקה עוטפים פרי שחור ופראי, העידון והאלגנטיות ממנו והלאה –
אבל נוטף סקסיות וחושניות, בלי לוותר על מורכבות. לא זול יחסית ליין ישראלי,
אבל סגנון ברמה אחרת.
ציון: 91
                                          -----------------------------------

Clos de Marquis 1995+1996

צמד היינות הוגש יחדיו, אלו הם היינות השניים של Château Léoville-Las Cases,
שמצליח לאכזב אותי בשיטתיות פעם אחר פעם. גרסת ה-1982 המעוטרת שלו -
ציון תלת סיפרתי מרוברט פרקר - היא אחת התעלומות הגדולות של עולם היין הפרטי שלי.
אבל הפעם, כהקדמה לגדולים ממרגו, טעמנו את הצמד הזה. הצלחתי לנחש
שמדובר בשני יינות מאותו שאטו בבורדו, ואפילו צלפתי לא רע בניחוש השנים (רק מזל, אני יודע).

1995:
מעט קורקי או לא? מאוד ירוק, המון פרי שחור ופשטני, מאוד לא בשל בפה,
רזה ורועד מקור. לא בטוח אם פגום או לא, אבל ממש מבייש את הפירמה.
ציון: 80

1996:
מאוד מבושם עם פרי אדום לצד גרגרי יער שחורים, חבית משולבת שמציעה גרפיט,
קופסת סיגר ורקע פרחוני. האף לא ממש בורדלזי.
גוף בינוני, נעים ובשל, אלגנטי, טאנינים מעט גבוהים - בקושי יין ראשון של יקב ישראלי
(ברמה, לא בסגנון).
ציון: 87
                                           ---------------------------------------

Leroy Volnay 1er cru 1985

הצבע כבר בהיר, חום בריק. האף נוטף רצפת יער אופיינית, עם פרי אדום.
חצי שעה של חסד בכוס, והאף נפתח ומתעדן, מציג רבדי פרי ובושם פרחוני.
גם החמיצות הגבוהה נרגעת אחרי חצי שעה והפרי מציץ ומתגלה. סיום ארוך ליין אלגנטי ועשוי היטב.
ציון: 89
                                           ---------------------------------------
 

ולשיא הערב:
השאלה שנשאלנו היתה פשוטה: מה המכנה המשותף ליינות הללו.
התשובה, כמה מביך, היתה פשוטה גם כן: לא יודעים.
הקונסנזוס היה חד משמעי לגבי גירסת 96: זה בורדו "גדול", הניחושים התעופפו מכאן לשם,
אבל גירסת 95? לא ידענו מה זה. אף אחד לא נחש בורדו, בטח לא שנה טובה,
ובטח לא פרמייר גרנד קרו.

 

                                           --------------------------------------- 

שנת 1995 הגיעה לבורדו כמו "אוויר לנשימה", חייבים לזכור. אחרי 1990 האגדתית
הגיע רצף של 4 שנים בינוניות עד גרועות. שנת 1995 זהרה באור יקרות אל מול
ארבע קודמותיה - ונראה כי רבים נפלו בפח ה"Wishfull thinking",
בראש ובראשונה המבקרים. היום כבר אפשר לשמוע ולקרוא פה ושם כי
בציר 95 הוא "לא מה שחשבנו".שלא נבין לא נכון: הבציר הוא בציר טוב מאוד,
אבל רחוק מרחק גדול מזה  שבא אחריו.
המחירים דומים: 500 דולר לגרסת 95,
100 יותר בממוצע נשלם עבור גרסת 1996. את ה-1995 שתיתי מאז פעמיים נוספות,
ללא שינוי בחוות הדעת, שאפשר לסכם אותה בשתי מילים: לחכות ולראות.
חוות דעת אחרת יכולה להיות: למכור ומייד.

בכל מקרה, הנה רשמי הטעימה:

Chateau Margaux 1995:

אף מוחצן ובשל, עם אלון בולט שעוטף המון פרי שחור וריבתי, שזיף.
הפה ממשיך את הקו, בלי זכר לארציות הבורדלזית המקובלת, רך וחנפן,
כמעט אמריקאי בסגנון היינני ובנגישות המתמסרת. (ציון פרקר - 95)
ציון: 88
                                              -----------------------------------

Chateau Margaux 1996:

אין ספק איזהו היין המעניין והטוב בין השניים. "בורדו, בורדו!" בורקות העיניים.
עוצמתי, מורכב ואלגנטי - הכל בחבילה אחת. פרי שחור, חבית מורגשת, חרוכה,
ארציות בורדלזית עם עור וטבק. יין רחב, עשיר ומפתה אם כי סגור ומהודק, יין לשמירה ארוכה.
מאוד בשל, כן, אבל עם הרבה מורכבות ועניין מעבר לזה.
ציון: 97
                                          ------------------------------------

Isole e olena vin santo del Chianti classico 1999

וין סאנטו הוא האנטיתיזה המוחלטת לייננות מודרנית.
יין מחומצן, בעל רמות היסטריות של חומצות , חסר עידון ועקביות - סיוט של כל יינן.
ובכל זאת, לוין סאנטו (לא לדוגמאות המסחריות והנוראות) יש קסם פראי ואפילו חייתי,
שאי אפשר למצוא ביינות גרמניה וסוטרן האציליים. היין הזה היה מוצלח, ובסופו של יום,
הוא היה גם מעניין וייחודי ביותר. קרמל, חמיצות והמון פרי בשל, שוקולד חלב
ואפילו פטריות שמפיניון בולטות - אף לא שיגרתי לחלוטין. הפה מתוק וכבד, חמיצות מעולה
ואפילו צורבת מדי, קרמל, דבש וחימצון תוקפים בכל החזיתות.
בקיצור, כאילו שתיתי קיפוד מצופה דבש ולימון. עוד יותר בקיצור? חוויה מרתקת.
ציון: 89

 

 

לייבסיטי - בניית אתרים