27 ביולי 2011

1) עוד לא ממש התחיל, אבל מבחינתי אפשר להתחיל ולסכם את ביקורו בן ארבעת הימים של מישל רולאן בישראל. פחות מחצי יממה מאז נחיתתו, אחרי סיור של צהריים בעומס חום מקסימלי בהרי ירושלים (הקברנה מגיע מפסגות, לכל מי שמתכנן להחרים משהו) הוא התייצב לארוחת ערב בקלואליס, למפגש ראשון עם מיטב אנשי היין המקומיים. בניגוד לביקורו הקודם, הפעם אנשי יקב "אמפורה" שינו אסטרטגיה, ובמקום כתף קרה במופגן הם החליטו לחבק את העיתונות ואת הסצינה בכלל.
שיעור לחיים - חיבוק תמיד עובד יותר טוב מסטירה.

2) בעצם, כבר ארבעה ימים שיקב אמפורה הוא כבר "יקב מהר"ל ". למה?
"פעם אחת כי שם שמחבר למקום נראה לנו הרבה יותר נכון", אומר יאיר היידו, שנותן סוג של מטריית ייעוץ ניהולי-שיווקי ליקב. פעם שנייה, אני מוסיף, כי השם אמפורה כבר תפוס בשווקי היעד החשובים של היקב  - ארה"ב ואירופה. כולם מחייכים.
"מה-ארל. מה-הא-ראל, מאאא-אאאא-ראל", מגלגל רולאן את השם החדש על שפתיו, במבטא צרפתי עמוק ומרשים. הולך?
"זה טוב", הוא פוסק בסמכותיות. הולך!
שיעור מספר שתיים: אין כמו האמת, אני חושב.
.
3) אז תהליך הרהביליטציה של היקב התחיל בסוף חודש יולי 2011.
לא כי כל היינות שהוצגו (מבציר 2007) טובים בהרבה מבציר 2006, שהשקת הגהינום שלהם עירערה את אמון עיתונות היין במהלך המיתוג החדש דאז. פשוט, כששותים יין עם מישל רולאן, היידו, ארקדי ומיטיה, עם כולם יחד, הכל נראה אחרת.
זו עובדה.
היה סוג של קסם באוויר. למרות שבציר 2007 עדיין נעדר את מגע הזהב של יועץ היין מס' 1 בעולם, יש איזו תחושה של "יהיה בסדר", שיש קברניטים חדשים ופנטסטיים לספינת הפאר שלא ממש הצליחה להפליג לאנשהו בעשור הראשון של חייה.
.
4) אתם מכירים מישהו שלכבוד בר המצווה שלו פתחו איזה חמישה ארגזים של פטרוס 1947, אחד הטובים אי פעם?
תכירו, מישל רולאן. "לא כי היינו עשירים, פשוט היו קשרי עבודה בין אבי לבין הבעלים של היקב אז, והם שלחו לנו יין משנת הלידה שלי לטקס ה-confirmation שלי. אבל אל דאגה, שתיתי הרבה ממנו בשנים אחר כך".
שיעור מס' 3: צריך לדעת איפה ומתי להיוולד.
.
4) ישבתי ליד רולאן, כתף אל כתף, במסעדת קלואליס. לא הצלחתי לשאול את רוב השאלות שרציתי, וממילא מסגרת הזמן לא איפשרה את זה. אבל אי אפשר היה לפספס את ההתפעמות של מישל רולאן ושל זוגתו החדשה, איזבל, מהבישול של ויקטור גלוגר. "בבישול אתם בטופ העולמי", יסכם רולאן את הביקור בעוד כמה ימים, אחרי שיסעד גם בטוטו, הרברט ואולי אפילו ינגב חומוס ביפו.
"ביין עוד יש עבודה", הוא אומר כרגע. "טכנית, היינות מאוד טובים. עניין וייחוד? זה תהליך שלוקח זמן, ורק התחלתם אותו. סבא של סבא של סבא שלי ידע שאצלנו ביקב (Bon Pasteur בפומרול) עובדים עם הרבה מרלו, פשוט כי זה מצליח. לכם יש עוד תהליך לעבור כדי לדעת מה הולך עם מה ואיפה".
.
5) כל סיפור צריך גיבור, וכנגזרת מתברר כי כל סיפור צריך רשע. בסרט מונדו-וינו רולאן היה הרשע, אדם יהיר ומלא חשיבות עצמית, שנופח בסיגר ונוהם הוראות מונוטוניות. במציאות הוא איש שרמנטי, מלא שמחת חיים והומור, עם כריזמה, ידע ונסיון חסרי חיקוי בעולם היין הבינלאומי. אבל האם בייעוץ למאה יקבים אפשר גם ליצור סוג של עבודת עומק, או שבאמת העבודה עם רולאן היא בראש ובראשונה סוג של מיתוג?
אין לי תשובה, אבל מישל רולאן ישהה כאן 4 ימים, ובפרק זמן כזה אפשר להספיק לא מעט. את התוצאות הראשונות אפשר יהיה לשפוט, הבטיח לי היידו, כבר בערב השני לשהותו של הקוסם, אחרי סשן של עירבוב לבצירי 2009-10. אני מקווה שאצליח לטעום משהו מזה.
תשובות קצת יותר משמעותיות נקבל סביב 2015.
שיעור מס' 4: קודם כל תדאג למותג.

אני עם החבר הכי טוב שלי בפומרול
 

.
6) ככלל, אם רולאן מצטיין בדבר אחד מעל לשאר, זה שלב העירבוב, שלב יצירת הבלנד. "זה משהו כמו ציור", הוא אומר לי. "יש את החומרים ואני משתדל לעשות מהם את התמונה הכי נכונה". מה זה נכון, מה זה טוב ואיך מגיעים לזה - הזמן היה קצר, והיו עוד אנשים עם עוד שאלות והרבה הערות ואנקדוטות. בעיקר הערות ואנקדוטות.
.
7) "קליפורניה של לפני שלושה עשורים, אז התחלתי את העבודה שם, היתה ארץ יין נוראית", אומר רולאן. "למשל יקב גאלו, ענק התעשיה, ייצר יינות שרובם היו בלתי אפשריים. אצלכם נקודת ההתחלה טובה יותר. מצד שני, אתם ארץ יין קטנה בהרבה, ולסדר הגודל הזה יש משמעות רבה ביכולת להתפתח".
אבל לנו יש את הגניוס היהודי, אני מוסיף.
רולאן מחייך.
.
8) אז איך היין?
2007 כאמור עדיין נחשב מין יין בלי אבא ואמא אמיתיים. ארקאדי עוד לא היה יינן ב-100%, והעסק עוד לא היה מגובש (למרות שדוד בר אילן עשה עבודה טובה). 
ארבעה יינות הוצגו לנו. המרלו-ברברה, בלנד שגם מישל מודה שלא פגש מעולם, דווקא עובד טוב, טוב מאוד. "אני לא חושב שצריך לקטול יין סתם כי עוד לא עשו את זה קודם", הוא אומר. "גם מרלו עם סנג'ובזה איטלקי נראה בזמנו כמו סוג של חילול קודש, והיום זה עובד נפלא באיטליה". גם בישראל הבלנד המוזר עובד לא רע בכלל. לא יין גדול או מורכב, אבל נגיש ומהנה.
הקברנה, רובו מפסגות, נותן הופעה של יין-על. אלגנטי עם עוצמות, עץ ברקע, עניין ומורכבות. הכוכב של הערב.
שני היינות הנוספים, בלנדים שלם סירה, מרלו וקברנה, לא עושים לי את זה בכלל, לשון המעטה. אולי פה מגע הקסם הרולאני יצליח לייצר משהו בבצירי 9-10. חובת ההוכחה מעולם לא נראתה מעניינת יותר.
.
9) סיכום?
בשנת 2015 יקב מהר"ל ייחשב לאחד מחמשת הטובים בישראל. בשביל זה יש יחסי ציבור, מיתוג ושיווק.
אבל לא רק.
עם ההשקעה בציוד, בכוח האדם, בידע ובכסף, הרבה כסף, יגיעו גם התוצאות. זה כמעט בלתי נמנע. תהליך שיקום המותג התחיל היום, אבל תהליך ייצוב עבודת הכרם, שגם רולאן מודה שהוא נדבך חשוב עד מרכזי בהליך ייצור היין - התחיל כבר לפני שנה-שנתיים. תהליך יצירת הבלנדים עם רולאן - מתחיל הבוקר. הכל יכול להתבדות, אבל אפשר להיות אופטימיים. השתכנעתי. עם הנסיון של רולאן, עם הפתיחות והרצון לחלוק ידע מצד ארקדי פפיקיאן, יינן היקב ויועץ-על מקומי, אפשר לעשות משהו שעוד לא נעשה כאן. ביקב כמו גם בתעשיה.
אבל מה שבאמת מעניין הוא שרולאן לא לבד בעניין, ויש עוד כמה יקבים שמקבלים ליווי שעד לפני עשור היה נחשב לסוג של מדע בדיוני. אז תרשמו: בשנת 2020 יהיו מעל 10 יקבים ישראליים עם 93 נקודות אצל פרקר, או אצל מי שזה לא יהיה.
באחריות.

 

 
   
   
לייבסיטי - בניית אתרים