דף הבית >> עולם היין - אוסטריה! >> חדשות ויינות >> אזורי יין >> ניו זילנד - תמונת מצב
 

 דצמבר 2008

לקראת סוף החודש הקודם השתתפתי בטעימה מקיפה של יינות ניו זילנד. לצד המון זיכרונות וחוויות, הביא עימו אורי גלבוע כמה עשרות בקבוקי יין ממגוון רחב של יקבים, אזורים וזנים, בתקווה שהללו מייצגים משהו מהחוויה המקומית. אחרי אינסוף תיאומים ודחיות הגיע היום - 15 משתתפים נפגשו סביב שולחן ארוך במסעדת "פיש" בראשון לציון. אם תתעייפו מהקריאה - זכותכם, צליחת 15 רשמי טעימה הם לא דבר של מה בכך, וזו סיבה נוספת להקדים את המאוחר: מסעדת פיש, דיוויס הבעלים ועומרי ורד השף, סיפקו רקע מושלם לטעימה המצויינת. המסעדה מספקת על פי רוב ארוחות מהז'אנר של "הכל כלול", במחיר של עד 100 ש"ח לסועד. במקרה שלנו בחרו אנשי "פיש" להגיש ארוחת טעימות שלא נפלה מהרבה מסעדות תל אביביות שמכונות מסעדת שף. מסעדה מומלצת בהחלט לימי המיתון המגיעים מהמערב: עיצוב נעים, שרות מצוין ואוכל ברמה גבוהה, הכל בתימחור הגון להפליא.

ולניו זילנד: כמה מספרים על ארץ היין הדרומית ביותר בעולם.
מספר היקבים הרשומים - 585 
שטח כרמים נטועים (פי 9 מישראל)
מיליוני ליטר יין שיוצרו ב-2008 - 205. (אין נתון ישראלי רשמי. למה? ככה).
טונות סוביניון לבן שנמעכו ב-2008 = 170,000, מעל מחצית כלל הענבים.
33,000)שרדונה ופינו נואר חולקים את המקום השני בטונות שנבצרו (2008).
צריכת יין מקומי ליטר לנפש = 11.1 (בישראל? אין נתון רשמי, הערכות - פחות מחצי).
צריכת יין (מקומי ומיובא) לנפש = 20.8 (כנ"ל).
מספר מגדלי הענבים = 1073 (למעלה מחצי נמצאים באזור מארלבורו).
אחוז הסוביניון הלבן מכלל יצוא היי = 76ן (שעומד על 88  מיליון ליטר).

1819
כרמים ראשונים ניטעים במדינה.
1932
 מאה יקבים רשומים.
1960
נחצה קו 4 מיליון ליטר.
1973
נטיעות ראשונות באזור מארלבורו, שיהפוך להיות אזור היין המוביל במדינה.
1980
יצוא של 400,000 ליטר (מי מחשב את הגידול השנתי הממוצע?)
1988
תערוכות בלעדיות ראשונות ליינות NZ  בארה"ב ובלונדון.
1989
מותרת מכירת יין במרכולים (!)
1990
4 מיליון ליטר מיוצאים.
2002
הכורמים, היצרנים ומכון היין יוצרים גוף מרכזי אחד.
2008
800 מיליון דולר ייצוא יין.

Cloudy bay pelorus 2004
88 ₪

גודל: בינוני (מעל 200,000 ליטר, פחות מ-4,000,000).
אזור: Marlborough.
אני מניח שלא צריך להציג את יקב קלאודי ביי ("אני זוכר שאת הקלאודי ביי הראשון ששתיתי, אתה הבאת", אומר לי טל שקד). מאז כבר נחשפנו כולנו לעלילות הבנצ'מארק הניו זילנדי, שנמכר בארץ במחיר מופרך להפליא. היין שפרץ את הדרך של NZ לתודעה העולמית מייצר הרבה יותר מאשר סוביניון לבן, ובמהלך הערב זכינו לטעום כמה מיינות היקב. אז איך הוא, בסך הכל? נקרא בסוף.

יין מבעבע בשיטה המסורתית שבנוי מפינו נואר ושרדונה.
האף נעים, שמרי, פרי טוב, פינו נוארי בוודאות, עם ריחות אדומים קלילים. גם ריחות התפוח אינם נפקדים מהחגיגה. חמיצות גבוהה מעט, וה
מתיקות מודגשת מדי בסיום הארוך. ביעבוע אלגנטי, אין ליין את העומק והנפח של שמפניות וינטייג' גדולות, וגם שנת הבציר מרמזת שהוא לא שהה על השמרים יותר מדי זמן (וגם לא מעט, בואו נודה, אבל רק לשם פרופורציה - ה-04 של יקבי הגולן ייצא לשוק רק עוד כשנתיים...).
בסך הכל, במחיר הזה מדובר על יין לא רע בכלל.
ציון: 86
 

עז מס' אחת (טעימה עיוורת):
עמק האלה ס.ל. 2004
עדיין חי, חסר חמיצות וחדות אבל עדיין נותן יופי של מאפיינים זניים, גם אם לא ניו זילנדיים. אננס, פרי לבן וליים.
"זה מזכיר לי יין שעשיתי פעם ביקב", ממלמל בהיסוס דורון רב הון, היינן שחתום על היין. וואלה? אפילו הוא לא האמין שהיין יוכל להופיע כ"כ יפה בגיל (יחסית) מאוחר. היחיד שהאמין הוא אורי, והוא אכן הצליח להפתיע.
ללא ציון. 
 

Hunter's (jane hunter) Sauvignon Blanc) 2007
38 ₪
גודל: בינוני.
אזור: Marlborough
.
יקב משפחתי שהוקם ע"י ג'יין וארני האנטר. ג'יין נולדה באוסטרליה וגדלה בין כרמי המשפחה, ונישאה לארני הניו זילנדי, שבמיתולוגיה המקומית נחשב למי ש"גילה" את הפוטנציאל של אזור מארלבורו. הסאגה המבטיחה נקטעה בגיל 37, תאונת אופנוע, וג'יין לקחה את העניינים לידיים והמשיכה את החלום של בעלה.

אף מאוד "ישראלי" עם פרי לבן וטרופי, פסיפלורה וגויאבה, הכל עטוף עשבוניות נעימה.. מה שלא ישראלי הם העומק והריכוז של הריחות - מאוד מרשימים. חמיצות טובה, קצת חלול, סיום ארוך, לימוני וחומצי עם גוון מתכתי. יין שמרשים בריכוז ובעומק, אבל הסיום מעט בעייתי. אהבתי את התווית ה"עניינית".
ציון:  87
 
 

 Wither Hills sauvignon blanc 2007
 40 ₪
גודל: בינוני.
אזור: Marlborough

3000 דונם של כרמים יש ליקב, ולפי הבנתי הוא מייצר יין משלושה זנים בלבד: שרדונה, פינו נואר וס.ל., אותו אנו טועמים כעת.
יין נהדר לאלו שאוהבים לשחק בטעימות עיוורות, שכן גם בטעימה גלויה מיהרנו כולנו לבדוק את התווית: יכול להיות שנפלה פה טעות? האף כל כך אף פטרולי שההימור הוא על ריזלינג – אבל לא, אין פה טעות. פרי לבן, בשל, עשבוניות בריאה לצד ענבי שועל. הגוף מלא, חמיצות לא גבוהה במיוחד תורמת לאופי נינוח יחסית. הפרי בשל, היין מאוזן ובנוי היטב, כייפי לשתייה. לא הסגנון שאני מצפה מהסטריאוטיפ ה-NZ, אבל מה שה חשוב - השונות היא הכייף.
ציון: 89
 
Cloudy Bay Sauvignon Blanc 2007
70 ₪ 
טוב, כבר כתבתי על היקב ועל היין המיתולוגי, אבל דבר אחד משך את תשומת ליבי - המחיר. כל כך יקר! יקר ביחס לאחרעם שטעמנו, כמובן, אבל כל כך זול ביחס ליינות המקומיים. אני יכול לחשוב על 10 יינות ס.ל. ישראליים שעולים יותר, ואין להם עשירית מהמוניטין של היין הזה. מה, שם לא שמעו שמחיר התשומות עלה, או שענף הבקבוקים העולמי מקפיץ מחירים? לך תסמוך על הגויים האלה.....
אבל מה לנו כי נלין על התימחור המקומי. היין הזה מקיים את כל ההבטחות שהמוניטין מציע. אני בטוח שהשמועות נכונות ושיש ס.ל. טובים יותר בארץ הקיווי, אבל אני לא גיליתי אותם עדיין (משתתפים אחרים בטעימה עשויים לחלוק על דעתי, כמובן). אף רב שיכבתי – ליים, דשא ועשב, פרי לבן – פסיפלורה ואפרסק מצטרפים לחגיגה, והכל מגיע בנדיבות ובשפע מרשימים. הגוף מלא, רעננות ואנרגיה שנשמרות לכל אורך הטעימה, אורך טוב ובשלות פרי מצויינת, ועוד לא דיברנו על האיזון.
ציון: 91
 
Pegasus Bay Sauvignon Semillon 2007
60 ₪ 
גודל: בינוני
אזור: Canterbury - Waipara

חוצפה, ממש חוצפה יש לחבר'ה האלה שם למטה. איך הם מעיזים לקחת 60 ש"ח על יין שאצלנו היינו דופקים עליו לפחות 120?
יקב משפחתי, המשפחה היא משפחת דונלדסון, וכיום מתיו ולינט אשתו, בני הדור השני, מופקדים על עשיית היין. את היקב יסדו איבן וקריסטין. יקב לא גדול, ואין פלא שכל חובבי העולם הישן נאנחו בהנאה במפגש עם יינות היקב: מתיו עשה בצירים לא מעטים בבורגונדי, וסגנון עשיית היין המועדף עליו נגזר ממה שהוא חווה שם. 
כאן פגשנו ייננות מקורית בבלנד "בורדו סטייל", אבל בסגנון קל וידידותי בהרבה. הסמיון תסס בחביות באריק ישנות, בעוד שהסוביניון בילה במיכל נירוסטה. שני הזנים תססו מלולקטית, נחו זמן מה "על השמרים", שהיו שמרי בר טבעיים (תזכירו לי לספר פעם בהרחבה על העניין הזה. בד"כ זו חארטה שיווקית).
אבל כאן מתקבל בלנד מרשים. חגיגה של פרי לבן (פסיפלורה, אנונה וליצ'י? מה עושה כאן ליצ'י?), דשא, הדרים, ליים, פריחת תפוז. גוון מינרלי וניחוחות עישון קלים, תרומת החבית (?). אין ספק שהגוף המלא הוא תרומת החבית והשמרים, ולמרות התהליכים הללו הרי שהרעננות והאיזון נשמרים היטב. יין רחב ומאוד אינטנסיבי, שמציג סיום ארוך עם חמיצות ומרירות מעושנת. יין נהדר ומקורי.
ציון: 92
 
Villa Maria Riesling Taylor pass vineyard 2007
60 ₪
גודל היקב: גדול.
אזור גידול היין: מארלבורו, כרם יחיד.ליקב כרמים בכמה אזורי יין נוספים.
יקב משפחתי גדול, ששולח ידו בעשיית מבחר גדול של זנים. אחת הנקודות המעניינות בפורטפוליו שלו הוא דווקא הפקק:"A cork free zone", מכריז אתר היקב, ומזכיר לנו שאנחנו נמצאים קצת מאחור במחוייבות שלנו לפקקים החדשים (מבלי להכנס לויכוח אם זה נחוץ ועד כמה).
זו סדרת העילית של היקב - יינות סינגל ויניארד, ובמקרה הזה כרם שממוקם ב-Awatere Valley. אחוז האלכוהול (10%) מכוון אותי אסוציאטיבית לכיוון שפטלזה גרמני, אבל המתיקות על החך אינה מאשרת את הרעיון.
פ
טרול בולט, פרי ברקע. 10%. חסר קצת נפח ואחיזה, ובטח פרי בהתחשב ברמת האלכוהול. סיום קצר מעט, חומצי מדי. לא לטעמי, אם כי ישבו מאפיינים זניים מצויינים. ציון: 85

עז מס' 2:
ויתקין ריזלינג 2006
יש לי עדים - זיהיתי את היין כמעט מייד. היין ממשיך להפגין עקביות עם כל מה שאהבתי (האף) ולא אהבתי בו (מרירות ופרי דל למדי) בעבר. 
הבשורות הטובות: הוא לא נופל בהרבה, אם בכלל, ממה שמיטב יינני NZ עשו, אם הטעימה הסמלית שלנו מייצגת את זה. הבשורות הפחות טובות: הוא נופל ברמתו האבסולוטית מכל היינות האדומים של היקב, ובוודאי מהמסע הלבן הפנטסטי.
 
Cloudy bay Riesling 2004
64
מה הם לא יודעים לעשות שם, בקלאודי ביי?
היין הזה, כך למדתי, מעורר מחלוקת סגנונית גם בניו זילנד, מקום הולדתו. "חד מדי, סוביניוני מדי", טוענים המקטרגים, ובמידה לא מבוטלת של צדק.
האף מציג ריחות פטרול, פרי לבן ומינרליות עשבונית. שפע? לא ממש, בוודאי לא במונחי ריזלינג אירופאי קלאסי.
הפה קשוח, חסר חן, החמיצות דומיננטית ולצידה מרירות קלה. בקיצור, חסר לי פרי. היין קשוח וחומצי, חד אבל בלי החנפנות האריסטוקרטית שאני מצפה מריזלינג. אפשר לוותר.
ציון 83.
 
Pegasus bay Riesling 2007
42
אם לא הספקתם להבין, פגסוס ביי הוא אחד היקבים המועדפים ע"י אורי גלבוע, שגריר ישראל לקהיתה הייננית ב-NZ. אל תתפלאו אם הוא יהפוך לקראת הפנסיה ליבואן יין, וזה יהיה הפרויקט הראשון שלו. אז למה לא להציף את הארץ בתוצרת האי? סיכומים שלי - בסוף.
היין מציג פטרול, מינרליות, פרי לבן, אופי ריזלינגי בערבון מוגבל, אבל אולי זה מה שהטרואר ה-NZ יודע לנפק. האם אנחנו עושים את אותה הטעות כמו עם השוואת כל פינו נואר לגרנד קרו של בורגון?
גוף רחב, פרי טוב, פטרולי. יחסית למה שאנו מכירים מאירופה אלה יינות חדים, אינטנסיביים אבל ללא הריכוז והעוצמה של גרמניה ואלזס. האלכוהול בולט למדי. לא רע בכלל, אבל זה לא הבנצ'מארק של הזן.
ציון: 85

עז מס' 3:
Pfefingen weilberg 2006, גרמניה. 
13.5% אלכוהול - לא מעט!
האמת - השוני בלט מייד, גם אם זה לא היין הכי טוב בגרמניה, הוא עדיין ברמת אחת מעל פאר תעשיית NZ.
לימון, פרחוני, הדר ואשכולית, פרי לבן, דבש ומעט פטרול, – אף רב שיכבתי ומעניין.
גוף מלא, בשל ונינוח, מאוזן – לא חד ולא מתוק מידי. יופי של יין, אלגנטי וארוך, רחב ועשיר.
ציון: 89
Pegasus Bay Pinot noir 2006,
95
Saint Clair Pioneer Block Pinot Noir 2007,
108
La Strada PN 2001,
108
(לבציר שנמכר כרגע).
אני כותב על שלושת הפינו נוארים יחד, בעיקר כרי כתבת אינטרנט צריכה להגיע מהר לפואנטה, וכאן אין אחת ממשית. אז בואו נסכם את זה ככה. Ata Rangi נשאר אחד הפינו נוארים הטובים ביותר שטעמתי מחוץ לבורגון. שלושת היינות הללו לא מסכנים בהרבה את מעמדו, אם כי שניים מהם לא רעים בכלל, בעיקר הסטראדה, שנחשב ע"י רבים לפינו נואר הטוב ב-NZ. מי שטרח וקרא את כתבתי על נפילת האימפריות ייזכר כי למרות שאימפריית הקיסרות הבורגונית רועדת, יינות הצמרת של האזור רחוקים עדיין מכל מה שנעשה בשאר העולם. NZ אינה יוצאת דופן במובן הזה - יינות הפינו נואר שלה ידגדגו את התוצרת הבינונית פלוס של יינות הווילאג', לכל היותר. בינינו, את הפינו העוצמתי של הגולן אהבתי יותר....
Ata Rangi botritys Riesling 2007,
Pegasus Encore Latte

יינות קינוח, המחשב שבק והמוח היה במצב "Hold". לא נרשמו ריגושים גדולים, אבל גם לא נפילות מהדהדות. יינות טובים וסבירים, היין השלישי, TBA אוסטרי של הפנר, היה טוב משניהם, וגם הוא לא מהצמרת העולמית. שעל של כרמל? אפשר בהחלט, למה לא.

 

לרשימת היינות:
(הערה: המחירים לקוחים מ-wine searcher ונקובים בש"ח (1$=4 ש"ח) לצורכי נוחות והמחשה בלבד).


האנטר.
הבעל מת בתאונה,
אשתו ממשיכה את החלום.

 

 

 

 

 

 



קלאודי ביי
שמו הולך לפניו, בצדק גדול.

 

 

 

 

 

 

פגסוס ביי.
יקב עקבי ומצטיין.

 

 

 

 

 

 

 


וויט'ר הילס
הלו, זה ריזלינג או סוביניון לבן?

 

 

 

 

 

 

 

 



אזורי היין של NZ.

 

 

סיכומים:

מירה איתן, יין וגורמה: "היה מעניין אך בשורה גדולה לא היתה".

עידו לוינסון, רקנאטי: "שסוביניון בלאן מארלבורו הינו מצויין ומתחרה היטב בלואר ובורדו. מבחינה ארומטית אני סבור שהם אולי אפילו עולים על הצרפתים מבחינת מורכבותם. לגבי זנים אחרים לא התרשמתי במיוחד לא בטעימה ולא במהלך החודשיים שהעברתי שם בתחילת 2007.

דורון רב-הון, יקבי עמק האלה:"שלב הכרחי בהכרה שלכל זן יעוד ואזור גידול משלו. (רואים שהרגע סיימתי לכתוב מאמר לעלון היקב –"יין עם נגיעות פילוסופיות")?

יותם שרון, ברקן: אני לפחות, מסכם עם תחושה קלה של אכזבה. בסופו של דבר, לא הייתי מגדיר אף יין כ-Memorable. יחד עם זאת היה מעשיר וכייפי להפליא.
 

 

 

סיכומים:

מירה איתן, יין וגורמה: "היה מעניין אך בשורה גדולה לא היתה".
עידו לוינסון, רקנאטי: "שסוביניון בלאן מארלבורו הינו מצויין ומתחרה היטב בלואר ובורדו. מבחינה ארומטית אני סבור שהם אולי אפילו עולים על הצרפתים מבחינת מורכבותם. לגבי זנים אחרים לא התרשמתי במיוחד לא בטעימה ולא במהלך החודשיים שהעברתי שם בתחילת 2007.
דורון רב-הון, יקבי עמק האלה: "שלב הכרחי בהכרה שלכל זן יעוד ואזור גידול משלו. (רואים שהרגע סיימתי לכתוב מאמר לעלון היקב –"יין עם נגיעות פילוסופיות")?
יותם שרון, ברקן: אני לפחות, מסכם עם תחושה קלה של אכזבה. בסופו של דבר, לא הייתי מגדיר אף יין כ-Memorable. יחד עם זאת היה מעשיר וכייפי להפליא.

 

 

 

לייבסיטי - בניית אתרים