נובמבר 2009

יש ימים עם מזל, יש ימים עם המון מזל. היום הזה התחיל מצוין, עם טעימה מהשמפניות המצויינות של קרוג בצהריים. אחרי נימנום קל בדרך לתל אביב ניצבה ארוחת ערב מוצלחת על השולחן תוך שעתיים פלוס קצת. יצא לא רע. היינות, לעומת זאת, היו מצויינים, לשון המעטה.

gimonnet Gastronome 2005
שמפניה יחסית חדשה בפורטפוליו של היקב, והיא בנויה בסגנון שהופך פופולרי יותר ויותר בשמפן. מצד אחד יש ביטוי לתכונות של הבציר הספציפי, מצד שני נשמרת הרעננות והטריות של שמפניות ה-NV, בעיקר בזכות שהייה קצרה יחסית על השמרים, המינימום המותר בחוק, פחות או יותר (30 חודש). חדשה ומוצלחת - כרגיל יש את הסגנון הנקי והצלול כבדולח של הבית, אבל הוא ארוז בעטיפה רעננה להפליא, שבאורח פלא מצליחה לבטא גם מורכבות ועניין. Oger, חלקה חדשה מכפר הגרנד קרו, מקבלת לראשונה ביטוי בבלנד, דאגב מבוקבוק בלחץ של כ-4 אטמוספרות בלבד, עוד טריק להגברת הרעננות והדגשת הפרי. שמפניה באמת מוצלחת, קונספט מעניין בביצוע מצויין, שמחירה האטרקטיבי גרם ללא מעט הרמות גבה מופתעות מצד הנוכחים.

Egly Ouriet Brut Grand Cru 1999
כנראה שהיין היקר ביותר בעולם, בוודאי השמפניה, מגיע מהכפר Ambonnay. זהו כמובן הקלו הבלתי נגיש של קרוג, אבל לא צריך משכנתא כדי לטעום יינות של יצרנים אחרים מהאזור. הבית הזה למשל, נחשב ע"י רבים כאחד מחמשת הבתים הטובים בכל שמפן (ג'פורד, למשל, מונה אותו ואת לארמנדייה ברנייה ברשימה), השמפניה של 1999 שיצאה לשוק אחרי כ-8 שנים על השמרים, מורכבת כולה מהמיץ של הכפר אמבונה, גרנד קרו. 70% פינו נואר ותסיסה בחביות באריק בונים יין עצום מימדים, לפחות בקונטקסט של שמפן. זה יין למרחקים ארוכים, עם ריחות מורכבים של משמש יבש, תיבול, קינמון, וניל ופרחים, עושר בלתי נתפש לצד נפח ארוך להפליא על החך. שמפניה אינטנסיבית ומרוכזת להפליא שבנויה ללא ספק לטווח הארוך, אבל מענגת גם כך, היום. אני לא נותן ציונים לשמפניות, אבל היין הזה, מאוד בורגון באופי, פשוט עוצר נשימה.
 

Jadot Chevalier Montrachet "Les Demoiselles" grand cru 1996
אני מודה שאני לא מעריץ גדול של שרדונה, כולל זה מבורגון. לטעמי, אלוהים המציא את השרדונה כדי לעשות ממנו שמפניה. כל השאר זה סוג של אילתור. וברצינות - אני מודה שרוב מה שאני שותה מהז'אנר הבורגוני - ולכל דבר אחר קשה להתייחס ברצינות, אם מחפשים גדולה - הוא צעיר מדי או מת מדי. אבל כשזה מצליח - זה מצליח בענק.
היין הזה, למרות עצות שקיבלתי בעבר למכרו בגלל בעיית הפקקים המפורסמת של 1996, התגלה כפנומן חסר תחרות. דמואזל הוא הכינוי לשתי השורות בשבלייה הנושקות למונרשה הגדול. הן אינן נמצאות כולן בידי ז'אדו, אבל היין של היקב הזה נחשב לדעתי למוצלח ביותר ממה שמיוצר. לא מונרשה, בעיקר בגלל החמיצות הגבוהה ונפח מעט פחות בומבסטי מהאח הגדול שליד, אבל בהחלט יין עם המון.עומק, עושר אינסופי, אינטנסיביות כמעט ללא תחרות, עוצמה נפלאה באריזת אלגנטיות מושלמת. האף - מופת של רעננות עם בגרות, איזון בין פרי, עץ ומינרליות קלה. יין מופלא.
ציון: 95

 



.





.

 

.

 

.

 

.

 

.

.

 

 

Louis Jadot Chevalier-Montrachet Les Demoiselles label image

 

 

Clos de Lambrays grand cru 2006
אחת החלקות המעניינות ביותר בבורגון, לפחות מהבחינה ההיסטורית. היא היתה בבעלו מנזר סיטו, כן, אלה מהגבינות, אבל אחרי המהפכה הצרפתית היא הוצאה למכירה פומבית ונמכרה לכמאה (!) בעלים שונים. אחרי שנים של מאמץ סיזיפי לאיחודה, ולרמה מזגזגת שהחלה להתייצב רק בשלהי האלף הקודם, היא החלה להצדיק את תואר הגרנד קרו שלה (שניתן לה בשנת 1980 בערך). אגב, למרות המחשבה המקובלת, זו אינה חלקת מונופול. ישנם עוד שלושה בעלים קטנים, שניים מהם מגדלים שם ירקות. מלפפונים גרנד קרו!

 שנת 2006 היתה מוצלחת, כך מדווח היין עצמו, אם כי כרגע הוא מהודק וסגור להפליא. הרבה פרי שחור ואדום, עץ נוכח, ורמז לאותה "רצפת יער", סימן ההיכר של בורגון "אמיתי", לפחות עבורי. היין רענן, מדויק מאוד אבל כאמור גם קמצן גדול, והראייה - אחרי שעה בכוס הוא הפגין נדיבות גדולה הרבה יותר. ועדיין, זה יין שהייתי שמח להפגש עימו עוד 5 שנים לפחות. היינות, אגב, מיובאים ארצה ע"י אנשי שקד. אין לי מושג לגבי המחיר.
ציון: 92

Artady Grandes Anadas 1998
אה, גם היין הזה מיובא ע"י אנשי דרך היין, אבל בניגוד ללמברה מהפרק הקודם, על העודפים מהיין הזה השתלטו גורמים שליליים מסויימים מייד אחרי הטעימה. בצדק. במחיר שלו הוא נותן פייט בלתי רגיל לבורדו שעולה פי כמה ממנו - כלומר לפרמייר גרנד קרו קלאסה. האמת, שהניחוש שלי הוליך אותי לשם, אבל אחרי תשובה שלילית הימרתי על ארטאדי, שבהרבה מיקרים מצליח לתעתע בי עם היין הזה.
היין עוד צעיר, צעיר עד כדי כאב, אם כי אי אפשר להתלונן שהוא לא נגיש. המון פרי שחור, טבק וארז, אל תחפשו את האיבוק המוכר מריוחה - זה יין מלוטש ומודרני, אולי פאר תוצרת האזור. הפה מציע נפח בלתי נגמר, מורכבות נהדרת וסיום ארוך ואינטנסיבי. המעניין הוא שבעשור הרלוונטי יוצר היין פעמיים בלבד (1994 וזה). בעשור שאחריו כבר בפציצו אנשי היקב מהיין הזה הרבה יותר. הצליח להם, אני מניח, כלכלית ושיווקית, וגם ייננית.
ציון: 95

Ch. Troplong Mondot 1989
באחד הביקורים בבורדו יצא לנו לבקר את השאטו המצוין הזה מייד אחרי ביקור אצל השכן, מיטז'אוויל, הבעלים הצבעוני של טרטרה רוטבף. Christine Valette עצמה, בעלת היקב, ארחה אותנו בלוקיישן הגבוה ביותר בסט אמיליון, אבל אחרי הביקור האישי והחם אצל פרנסואה, נראה הביוקר הזה קצת טכני, מלאכותי גם אם היינות היו נהדרים.
לא יכולתי להמנע מהזיכרון אחרי שהתגלתה התווית של היין הזה. בדעת מיעוט טענתי שזה בורדו, למרות שהאופי שלו לא היה ממש שם. משהו בירקרקות של היין, יותר פלפל של מרלו מאשר עשבוניות של קברנה, רמז לכיוון הגדה הימנית, אבל בזה זה הסתיים. לא הייתי מופתע אם היה מתגלה שזה יין מכל מקום בעולם. כן, הוא היה מצויין, אבל בבורדו אני מצפה למצוא עוד "משהו" שיבדיל אותו מן העדר, וביין הזה לא מצאתי אותו. עדיין, יין מצויין.
ציון: 92

 

 
לייבסיטי - בניית אתרים