ספטמבר 2011
אני יודע, אני יודע, קצת התעצלתי בזמן האחרון, ובטח שיין השבוע לא מופיע פה כל שבוע, אבל כמה אירועים שאבו ממני אנרגיות וזמן.
בהחלט שהיו ינות ראויים בהשקות המצויינות שנערכו לפני ראש השנה (והופ -  זה נגמר). אז הנה, שלל חגיגי משלל הארועים האחרונים, ואם תרצו תקראו את ההמלצות אחת לשבוע, ואולי באוקטובר נוכל לחדש ימים כקדם.
.
השקת הרי גליל - 3 יינות.
הרי גליל אביבים 2008 הוא לא יין לבן "רזה" ואנרגטי. הויונייה בבלנד (75%) סוחב אותו לכיוון בומבסטי ושמן, אם כי הרבה פחות מעיק מאשר בבציר הקודם. לבן חורפי.
הרי גליל מירון 2008 שבנוי מ-69% סירה הוא יין מאוד ישראלי ולפיכך הוא דרך מצויינת לארוז סירה לקהל ולמכור אותו באריזה סקסית. אני מתקשה מול מפלצת התהילה הזו, בעיקר בגלל המתיקות והכובד  - Too Much בשבילי.
הרי גליל יראון 2008 (106 ש"ח) הוא יין השבוע מההשקה הזו. אם היתה לגבי סדן "פאלטה" אחת בהרי גליל - זה ה"זיהום" של היראון הקלאסי עם סירה, שהרסה את האלגנטיות הבוהקת שלו ועשתה ממנו עוד יין. בבציר 2008 מיכה ועדיה חוזר למקורות, מתקן את העוול ההיסטורי ומציג בלנד בורדלזי למשעי (48% קברנה סוביניון, 33% מרלו, 10% קברנה פרנק ו- 9% פטיט ורדו למי שחייב לדעת הכל). אני אוהב את התוצאה, וקל לי לעלות על השינוי בריחרוח ראשון. בשרני משהו, פירותי ועשיר, מעט מעט מתקתק מדי - אבל יופי של יין ועדיין אחת הקניות הטובות ביותר בשוק היין הישראלי. לחטוף בלי להסס.

עשור ליקב ברבדו.
אין מי שלא יודע - אבל חובה לציין שאיגי ויעל, המשווקים המקסימים של היקב, שותפים איתי במיזם האוסטרי המההההממממממם.
כמה יתרונות יש ליקב ברבדו בנוף היין המקומי. זה מתחיל בכרמים - אזור כרמי יוסף אולי לא נחשב למקום הכי מוצלח בארץ לגידול ענבים, אבל כשאלו הכרמים שלך ואתה יודע מה לעשות איתם - אפשר להגיע לתוצאות מצויינות. יתרון שני - היקב הוקם על ידי אנשים שיש להם מה לאכול חוץ מענבים ומיץ שעושים מהם. זה אומר ששיקולים כספיים הם חשובים, אבל הם לא יכופפו עקרונות חשובים או יגררו פשרות לא נחוצות. יש ביקוש? נעשה יותר יין. נתקענו? נעשה רק 10,000. במקרה של ברבדו הייצור רק עולה, ובהחלט מדובר בסיפור הצלחה יפה - שימו לב למחירים, שלפני עשור נראו מופרזים והיום ניראים צנועים משהו.
ברבדו שרדונה 2010  סולד אאוט של היקב, ודי ברור מדוע. שימוש מתון בעץ, פרי טוב ורענן, לא הייתי בונה על ההתיישנות אבל מה רע לשמור אותו בבטן? יופי של יין.
ברבדו מרלו 2009 מפגין, כרגיל, את הניואנסים הירוקים של מרלו ישראלי. אחרי כמה זמן הפלפל מתרכך, אבל נשאר ללוות את הריח כל הזמן. דוקטורים, מה עם איזה מחקר קטן שיעלים את זה מהמרלו בישראל?
ברבדו Coupage 2009 הוא בן המשפחה החדש ביקב - בלנד ישראלי, מרוכז ומתקתק משהו, אבל לטעמי מאוד מוצלח בז'אנר. מאוזן, נגיש, חלק וידידותי עם מורכבות יפה. שווה היכרות - זיכרו שהוא המתקתק מכל יינות היקב.
ברבדו קברנה סוביניון 2009  הוא ללא ספק היין המוצלח ביותר ביקב, תמיד, וגם השנה הוא לא מאכזב. יש בו כל מה שאפשר לבקש מקברנה ישראלי:עשבוניות ירוקה ומחמיאה, מורכבות ועניין על חשבון בשלות מתפרצת. עץ נוכח אבל לא מעיק, וחזות כמעט אלגנטית, בוודאי בקונטקסט ישראלי.
ברבדו קב"ס 2001 שהוגש לנו לטעימה מייד אחר כך הוכיח שיש ליקב הזה מה למכור גם בזירה הזו, של יינות מתיישנים. אף חי ומעניין - מעט עור, אבל עוד לא מעט פרי, לצד אותה ירקרקות נעימה.
גוף בינוני, חמיצות טובה, איזון, מורכבות ועושר רבדים בונים יין מצויין. שאפו !




.

.

.

.

.





 

עלמה דלתון X3
השקה קצת משונה - כי כל היינות כבר בשוק די מזמן, ואפילו ב"על השולחן" האיטי מעט כתבנו על אחד היינות עוד לפני ההשקה. בכל, אותו יום היה לנו משחק חוץ קשה - חתונה צפונית לחיפה, אז לא יכולתי להיות יותר מדי זמן.
עד כאן תירוצים, ומכאן רק מחמאות. כמעט.
נתחיל בעלמה הלבן 2010 - קצת רחב, עשיר ומתוק מדי. נראה כי מחלקות השיווק והייננות של היקב קצת התייאשו מהויונייה, ביטלו את היין הזה ולקחו את המיץ הנה, עם 40% שרדונה שייתן לו "ליפט" אגרסיבי למעלה. התוצאה היא הצלחה חלקית - בשבילי זה עדיין יותר מדי, ובחורף אני מעדיף אדום כבד מאשר לבן כבד.
עלמה שירז-מורבדרה-ויונייה 2009 (85 ש"ח) מציע חוויה של עמק הרון בישראל - ויופי של יין!  אולי בעצם אוסטרליה בישראל, אבל מה זה חשוב - זה יין בשרני ומתובל, עם חמיצות רעננה וטרייה, שפשוט כייף לשתות. לא לטעום - לשתות. בינגו.
אבל אין ספק שהשיא עדיין שייך לעלמה בלנד בורדו 2009 (קב"ס, מרלו וקב' פרנק), בוודאי לצד טעימת בצירי 2007-8 שלו. אז כמה דברים: תמורת 85 שקלים זו עדיין אחת התמורות הטובות ליין בישראל. למרות המחיר הסביר - זה יין שמגיב היטב להתיישנות מתונה. רובנו נוטה לחשוב כי רק היינות הכי עשירים ומורכבים מגיבים לזמן מרתף, וזה לא כך בהכרח. היין של 2007 נראה עכשיו מעניין ומורכב בהרבה ממה שהיה בתחילת הדרך. הבעייה שזה יין מסעדות מצטיין וכך הוא "נשחט" צעיר מדי. קחו מזה הביתה - כי זה יין מעולה, שמייצג היטב גם את הבצירים המקומיים (2007 קריר ומעודן, 2008 יותר בשל ורחב, 2009  באמצע).

אז מה היה לנו?
יראון חדש ומצויין,
קברנה ישראלי מאוד אופייני ומאוד מפנק,
ובלנד עלמה חדש שלצד הבלנד הקודם הופך לכוכב על מקומי.
כמעט-חג שמח.

 
לייבסיטי - בניית אתרים