מארק סקווירס

 

 

 


רוברט פרקר - על טעם ועל ריח, פרק 19857755855

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יוני 2008
אהוד ולטר, שרגא זליג, ערן שפירא.

אופססס.......
הרמנו גבה.
יין מצויין לכול הדעות, שנתקל בכתף קרה במיוחד. הבעייה הייתה שזו לא הייתה עוד כתף קרה, אלא הכתף הקרה של מרק סקווירס, מבקר יין עטור מוניטין, אם תרצו - סגנו של אלוהי הביקורת, רוברט פרקר.
 
מרק היה אורחנו לערב כאשר ביקר בישראל בחודש מרץ 2008, כשהתאפשר לנו לארגן עימו מפגש של חובבי יין שנערך במסעדת "רפאל".
כאמור, מרק הוא מבקר יין של ה-Wine Advocate, המוכר כאתר היין של רוברט פרקר ג'וניור, ה-פרקר ה-מפורסם. וכן, למי שהתעמק בדבר, מרק הוא זה שעשה בפועל את טעימת היינות הישראלים ל-WA, ובהמשך גם ביקר בישראל, הגיע לתערוכת Wine Expo, והתארח ביקבים שונים ברחבי הארץ.
 
רצינו לתת כאן את תיאור המפגש עם מרק סקווירס, וכתבתו של אלדד  לנושא ההבדלים בין טועמים שונים, המריצה אותנו גם להדגיש עניין זה של הבדלים בחוויית הטעימה, כפי שבאו לידי ביטוי במפגש.
לא מעט יינות טעמנו (בטעימה עיוורת) עם מרק, ישראלים מתיישנים להפגנת היכולת המקומית, ולצידם כמה יינות מתוצרת חוץ. מרק הביא בקבוק אמריקאי, אלא מה, של פינו נואר קליפורני יקר ועתיר ניקוד RP.
את היינות ליוו מנות משובחות של המסעדה, אשר תואמו עם המטבח להגשה עם היינות השונים. אין מה לאמר, "רפאל" מפגינים רמה מצויינת ועקבית לאורך זמן, וגם הפעם לא התאכזבנו.
 
סדר טעימת היינות:
 
Taittinger, Comtes de Champagne, 1995 – מבעבע נהדר, עדיין די צעיר ונמרץ, שאהבנו כולנו

JJ Christoffel, Urziger Wurzgarten Auslese ***, 1990 – ריזלינג גרמני משובח, שהצדיק את שלושה הכוכבים (היום היה מעוטר ב-GK), מאוזן ומורכב. גם כאן היה קונצנזוס לאיכות היין, כמו גם ליין הבא:

Emmrich Knoll, Riesling Smaragd Trocken Wachau Dürnsteiner Ried Schütt, 2003
– ריזלינג אוסטרי "חם" מעט (בציר 2003 המוכר) ונוטף פרי, שמעט יותר חומציות הייתה משדרגת אותו עוד יותר.

Comte Armand, Pommard 1er Cru Clos des Epenaeux, 2002 – בורגוני שרירי וחסון, שטרחנו לאוורר 12 שעות מראש ועדיין היה סגור/עצור ונדרש סחרור נמרץ בגביע כדי להמשיך ולהשיל את מחסומי הטעם והארומות. פה גם התחילה המחלוקת בין חלקנו לבין מרק ס', שגלשה גם ליין הבא. החיך שלנו, המורגל בסגנון האירופאי, צהל מחדווה ליין הנהדר (בסוף מצורפות ביקורות יין של שני הפינו נואר), ואילו תגובתו של מרק הייתה פושרת ומנומסת גרידא – הוא ממש לא אהב את היין, זיהה את הסגנון הצרפתי/בורגוני אך ראה בו יין עם פרופיל ארומות וטעמים בסיסי ופשוט, לא מלהיב ולא מרגש. בניגוד למרק, שררה תמימות דעים בינינו, מאחר ומצאנו בו את כול מה שאנו אוהבים בבורגון, איזון, אלגנטיות ועצמה, מורכבות ועושר. בדיעבד, הסבר להבדל בתפיסות היין בינינו יכול להינתן על רקע אותו מחקר טעמים שהוזכר, כאשר למרכיב הסוביקטיבי (התנסויות עבר, הרגל, חוויות משפיעות, תיורי יין וכדומה) יש משקל לא נמוך משל כושר הטעימה הפיסיולוגי, הנגזר ממבנה החיך האישי ומס' פקועיות הטעם.

Marcassin, Pinot Noir Three Sisters Vineyard, 2003 – קליפורני (סונומה), עתיר פרי ובמובהק "עולם חדש". בניגוד למרק, שגמר עליו את ההלל, רובנו מצא בו יין לא כ"כ מעניין, קצת חד ממדי, לא אלגנטי וחסר מעט איזון. האם היה זה הבקבוק הספיציפי? כנראה לא, כי מרק אהב את היין, ונותר לנו להישען על ההסבר שציינו לגבי היין הקודם – אין לנו הרקע שיש למרק, אנו "לכודים" בטעמי בורגון ולא אורגון.

Castel, Grand Vin, 1996- מי שסבור שאורך הנשימה של הגראן וין הוא עד 7-8 שנים יכול להגיד "אמרתי לכם". האף עוד היה מעניין, אבל פה זה נגמר.

Chateau Pichon Lalande, 1986
– נציג בורדו לערב זה, ונציג מכובד בהחלט. מורכב, שזור במאפייני ריח וטעם שניונים ושלישונים, חידודי עפרון ואדמתיות, טאנינים שעוד יש להם כברת דרך וסיומת נהדרת. נקודה מעניינת גם עם יין זה – בעוד רוב המשתתפים זיהו את היין כבורדו קלאסי (פויאק), העריך מרק שזה "דמוי בורדו" עולם חדש.

Yarden, Cabernet Sauvignon, 1989
– ע' טען בלהט שבקבוק "תאום" לזה שהביא לכאן הוא פתח לפני מס' חודשים והיה מצויין. הנוכחי אכזב, קפה חרוך על האף והפה וסימני חימצון ברורים; הוחלף בגיבוי:

Yarden, Cabernet Sauvignon, 1995
– כבור ויקר ליין ישראלי בן 13, שהיה פיצוי נאות על אחיו הבוגר, פרי בשל, מאוזן, חלק ומשיי, מבנה ואחיזה טובים מאוד.

Margalit Special Reserve, 1997 – נשמר היטב והפגין איזון טוב, פרי שחור, זפת וקופסת סיגר.

Chateau Cleck Milon, 1995
– היה מאכזב למדי, ונסתפק בזה.

Yarden, Katzrin Red, 1996
– הזמן עשה רק טוב ליין הדגל של רמת הגולן, שהיה משובח בכול קנה מידה, לא רק ישראלי. עשיר, רב רבדים ומתפתח בגביע, גרגרי יער אדומים ושחורים, וניל ועץ במידה, הכול מחובר נכון ועם פוטנציאל התיישנות נוסף למספר שנים. 

Tzora, Gewurztraminer dessert wine OR, 2006 – במסעדה ראו כי טוב וביקשו לצרף יין קינוח ממרתפם. אולי מהחיוך שעל פני חלק מהמשתתפים, שראו מהצד את הבקבוק, ובוודאי על סמך רשמיו מטעימת היין הזה בעבר, מרק זיהה אותו. פרי טרופי בשל, דבשיות קלה ודונג, היין ליווה מצויין את מנת הקינוח.

Rimon winery, dessert wine – יין רימונים טעים, ריבתי מעט ועדיין מהנה
 
 
מרק הוא אדם מקסים ונהנינו הנאה מרובה מהשיחה אתו.
מאחר וכבר פורסם ברבים איזה יקבים ואיזה יינות "נחשבים" בעיניו אין טעם לחזור על כך, אבל כדאי להזכיר את חוות דעתו הבסיסית – היין הישראלי הוא טוב, ואפילו מצויין, אך לעת עתה הוא עדיין יקר ולא ייחודי דיו כדי לבלוט בשוקי חו"ל. נדרשת עוד השקעה לא מעטה מהצד הישראלי (המדינה? היקבים?) לצמצמם את השפעת "קשר הכשרות" על תפיסת היין הישראלי, כמוטיב מרכזי, וליצור זיקה חזקה יותר לאיכות ולייחודיות.
מרק מתכוון לחזור ולטעום יינות ישראלים כביקורת יין ל-WA גם בעתיד, ואף לחזור ולבקר כאן מדי פעם. ההתרשמות היא שעבורו כבר נטמן הזרע, ממנו תצמח בהמשך תשומת הלב וההכרה ביין הישראלי.
 
 
ציטוט מביקורות יין:
 
1) ג'נסיס רובינסון, על הפינו הצרפתי-
Domaine Comte Armand, Pommard, Clos des Epeneaux 2002
Tasting note: Bright, vibrant crimson. Real competence. Round fruit, but no sacrifice of structure. Very convincing
Sore: 18, When to Drink: 2008 - 2020 
 
2) בורגהאונד (אלן מדאוס) על הפינו הצרפתי -
Domaine Comte Armand - Pommard 1er Cru - Clos des Epeneaux, 2002
Tasted: Apr 01, 2005
Tasting note: The extract of black cherry aromas are classy, elegant, ripe and forceful with sappy, gorgeously intense, very fresh and concentrated flavors of immense depth and reserve. The finish is very pinot in character and while there is plenty of structure, it is sophisticated and relatively fine. While I prefer the '01 version, it's clear that the '02 is a great young Clos des Epeneaux as well blessed with enormous potential.
Comments: Outstanding!
Score: 92, Drink 2012+
 
 
3) רוברט פרקר על הפינו הקליפורני -
 
Marcassin, Pinot Noir Three Sisters Vineyard, 2003
Sonoma Coast, Sonoma, North Coast, California, USA
Tasting note: The 2003 Pinot Noir Three Sisters Vineyard shows sweet blueberry, raspberry, cherry, smoky, gamy, and autumnal/forest vegetation-like notes. With superb fruit, full body, admirable richness and acidity, and a fleshy, long mouthfeel, this stunning Pinot is just becoming approachable and drinkable. It should last for 10-15 years.
Score: 95, Drink 2007 - 2022
 
 
לייבסיטי - בניית אתרים