יולי 2007
מאת אורי דמסקר

סטופמרקט - מבט כללי.

רשתות השיווק, רובן ככולן, משווקת מוצרים כשרים בלבד. כולם מכירים את היוצא מן הכלל - רשת "טיב טעם" שהיתה רכושו של גאידמק משך כמה דקות או שעות - אבל היא לא לבד במערכה.
דווקא חנות-העל של רשת סטופמרקט, שממוקמת ב יגור, מציגה קונספט מעט שונה. מוצרי המזון במחלקת האוכל המוכן וההסעדה - כשרים לגמרי. ה"בעייה" מתחילה במחלקת היין, שמציגה מגוון רחב של יינות המיוצרים על ידי יצרני יין ישראליים וכן, יצרני יין ממדינות העולם החדש והישן. 
בניגוד לרשתות השיווק הגדולות המוגבלות לשיווק יין כשר בלבד ומתחרות ביניהן בעיקר על יינות שולחניים פשוטים ברמות מחיר של 20-40 ₪ לבקבוק, אנו מציגים מגוון רחב של יינות החל ביינות שולחניים זולים וכלה ביינות פרמיום. נלווה לכך שירות ויעוץ מקצועי, טעימות וכן, ערבי נושא וטעימות. זהו ערך מוסף גבוה כיוון ששירותים אלו אינם ניתנים על ידי רשתות השיווק הגדולות.
בנוסף ליקבי ישראל, ניתן למצוא מגוון רחב של יינות חו"ל, יינות הזוכים לאמון הצרכן ואשר רובם נמצאים על מדפי חנויות "דרך היין" ואחרות. 
ניתן למצוא את כל מגוון היינות והסדרות של היקבים הגדולים, יינות יקבי בוטיק כגון: קלו דה גת, ססלוב, טוליפ, צרעה, ויתקין, אלכסנדר, יקב רימון ויקב רמים. יינות ריזרב של ברקן משווקים בבקבוקים של 0.75 ושל 05 ליטר. בקרוב, יתווספו למגוון יינות בוטיק נוספים של יקב אבידן, ברבדו ועוד. ביינות ואלכוהול יבוא ניתן למצוא בטווח מחירים של עד 250 ₪ כמעט את כל היינות היינות המיובאים על ידי האחרים שקד, החברה הסקוטית, י.ד עסקים ובקרוב יינות המיובאים על ידי חברת אנוטקה. 
רשת הסטופמרקט אינה רוכשת משטחי יין ואינה מאחסנת יין במחסני החברה בהם לא קיימים תנאים נאותים לשימור היין. מחלקת היין מקבלת אספקה עד 3 פעמים בשבוע והיינות מועברים ישירות למחלקת היין הממוזגת. חלק מיינות הפרמיום היקרים מאוחסנים במקרר יינות בטמפרטורה של 14-16 מעלות ובתנאי לחות מתאימים. 

                                     יין וכשרות.

יצרני היין הגדולים בישראל מקפידים לייצר יינות כשרים כאשר חלקם מציג סדרות זולות אשר בחלקן עוברות תהליך של בישול על מנת להסיר כל חשש של טומאה. חוקי הכשרות הנוגעים להכשרת היין מתחילים מהכרם ועד היקב. מרגע הגעת הענבים ליקב, רק יהודים שומרי מצוות רשאים לגעת ולטפל בענבים, הכלים והחביות. נושא הכשרות על ההוצאות הנגרמות עקב כך וכן, מעורבות של אנשים אחרים מלבד היינן, גרמה למספר ייננים ויקבים בישראל לוותר על נושא הכשרות ולייצר יינות שאינם כשרים. ייצור יין לא כשר מאפשר ליצרני יין קטנים בישראל לייצר יין איכותי ללא כל ההוצאות הכרוכות בהכשרתו ובסופו של דבר, מקטין את ההוצאות ותמחור היין לצרכן.

                                  היתרון בשיווק יין שאינו כשר.

באפשרותו של הציבור אשר אינו מקפיד על כשרות, לרכוש יינות בדרגות איכות שונות ובמרבית המקרים ברמת מחיר תחרותית ליין הישראלי. במדינות רבות בעולם קיימים עודפי יין ויצרנים רבים מציעים את מוצריהם במחירי היצף. בסופו של דבר, באם מדובר ביין שולחני, מתאפשר לציבור הלקוחות לרכוש יינות אלו במחירים אשר לעיתים זולים משמעותית מיינות כשרים המיוצרים בישראל. בנוסף, מאפשר הדבר לצרכן הישראלי להיוודע לסגנונות שונים, לעמוד על ההבדלים בין יינות "העולם הישן" לאלו של "העולם החדש", להכיר זני ענבים שונים אשר בחלקם יחודיים לארצות מסוימות. 

                                 דו קיום בנושא הכשרות.

ציבור הלקוחות הפוקד את החנות ואת מחלקת היין הינו מסורתי ודתי בחלקו. ציבור לקוחות זה, מודע לכך שיינות המיוצרים על ידי יצרנים מסוימים בישראל הינם יינות כשרים ועל כן מקפיד לקנות יינות המיוצרים על ידי אותם יצרנים. לעיתים קרובות ניתן לראות לקוחות חובשי כיפה אשר בוחנים יינות שונים, קוראים את התוויות ובאם היין אינו כשר מניחים אותו חזרה על המדף, מחפשים או מתעניינים ביין כשר. בנוסף, גם בקרב הציבור החילוני יש המבקשים לרכוש יינות כשרים כמתנה או לאירועים שונים אליהם מגיע גם ציבור דתי או שומרי