דף הבית >> עולם היין - אוסטריה! >> חדשות ויינות >> תבור מסחה 2003, קינוח
 

 


נובמבר 2007


"ואני משאיר מקום ליין האחרון במדור, יין קינוח, סיום יפה למדור, לגליון ולשנה".
העורכת הנהנה בראשה. רעיון מצויין. ":שלח לי את האייטם מחר ואתה פטור".

מה יכול להשתבש? חשבתי לעצמי. יקב טוב, סדרת דגל, ביקורות סבירות מעמית אחד או שניים, הכל בסדר.

החשד הראשון עלה כשקראתי את התווית. כמעט 15% אלכוהול זה עוד נתון שאני יכול לחיות איתו, אם לא באהבה אז לפחות בהבנה, אבל טמפרטורת הגשה מומלצת של 6 מעלות? שש מעלות לכזו מסה של יין? אני דימיינתי על טמפ' הגשה שקרובה יותר לפורט. חשוד, אבל מה אני מבין.....

קיררתי את היין כנדרש, פתחתי, ריחרחתי - והופ, נפל האסימון.
כולנו זוכרים עובדה פשוטה. כשמקררים יין- החמיצות עולה ובולטת יותר. במקרה של היין הזה, גם בטמפרטורה הקשוחה הזו, לא היה כמעט זכר לחמיצות או לרעננות. התופעה אף החמירה ככל שהיין התחמם בכוס, אז הוא הפך לריבתי, כבד ומרוכז, ובעיקר - חסר חיות וחן. נכון, הוא מתוק, בערך כמו לשתות מיץ פטל ללא תוספת מים, אבל זו עדיין לא סיבה להפקיר את שקלינו בעבורו. נסיון נחמד, אני מאמין שבשנים הבאות (אם בכלל) נזכה לראות משהו קצת יותר "חי" ואנרגטי. כרגע זו דוגמא יפה למה קורה כאשר משאירים את החמיצות אי שם מאחור: הכל קורס לחור שחור של אינטנסיביות חסרת משמעות.
ציון: 81

לייבסיטי - בניית אתרים