דף הבית >> עולם היין - אוסטריה! >> ארכיון >> עשרת הישראלים של 2006
 





ינואר 2007
הופיע בגליון דצמבר של "על השולחן"

סקירה שנתית של יינות ישראל ובחירת עשרת הבקבוקים המצטיינים הופכת להיות משימה לא קלה. בעבר – ובמקרה זה העבר פירושו 5 שנים אחורה, היה מספיק לעיין בטעימת הקברנה ולשלוף ממנה 8 מתוך 10 המצטיינים. עכשיו, הדברים מורכבים יותר, וטוב שכך. ההיצע הגובר של זנים חדשים ותחילת הבידול האזורי של יקבי הארץ עושים את המשימה למהנה, מורכבת ומרתקת פי כמה. מצד שני, אי אפשר להנפיק רשימה ולהסתפק במשיכת כתפיים אדישה בבחינת "זה מה שיש". איכות היין היא תנאי חשוב והכרחי להכללתו ברשימה, אבל היא בהחלט אינה תנאי מספיק. היינות הנבחרים חייבים לספר עוד משהו, להיות חלק ממשהו גדול יותר ולעשות צעד במסע הארוך של כלל התעשיה במעלה סולם האיכות. כך למשל, לשיטתי יין "קטן" כמו ברקן קלאסיק פינוטאז' 2004 ייכנס לרשימה הרבה לפני ירדן
"Late Harvest" למשל. למרות שאיכותו המוחלטת של האחרון אינה מוטלת בספק, תרומתו של היין הראשון לתעשייה, בראייה רחבה, גדולה הרבה יותר. טוב, מספיק לדבר. לדרך. היינות מוצגים לפי סדר אקראי, כשהשנה לא נבחר אף יין כ"יין השנה".



1) קסטל גרנד וין 2003.
היין של 2003, שונה בסגנונו ובעיקר בכשרותו מהיין של השנים הקודמות. אנשי היקב הבינו שזה מרשים להתמודד בשוק האיכות, אבל בשוק הכשר זה עשוי להיות קל יותר, לפחות בטווח הקצר. זה סיפור מעניין, אבל לא רק בגללו נכנס היין לרשימה הסופית. בטעימת יינות בורדו שערכנו, הגנבנו כמה יינות מקומייים, ויין זה התמודד מול נבחרת הכוכבים בצורה מרשימה, לצד אחיו משנת 2000. יחד עם מרגלית, נוצר (שוב) ראש חץ מרתק – קסטל מול מרגלית, סגנון עולם ישן (קסטל) מול העולם החדש (מרגלית), ואפילו הרי יהודה (קסטל) מול הרי הגליל (כרם קדיתא, מרגלית).

2) מרגלית מרלו 2004.
טעימת יינות מרלו ישראליים שערכנו הותירה אותנו מלאי התפעלות. פעם אחת – בזכות השיפור המרשים שחל ברמת היינות מאז הפעם האחרונה בה הם נסקרו בפאנל. פעם שנייה – נוק אאוט מוחץ שהם העניקו לקומץ יינות מרלו מיובאים שהחבאנו ברשימה. תוך 15 שנים הפך המרלו לשותף כמעט שווה זכויות לקברנה, והשאלה המסקרנת מכולן – איזה זן יהיה הכוכב הבא. לא יהיה זה סיכון גבוה לקבוע כי הסירה יכבוש נתחים גדולים על מדף יינות האיכות הישראליים, מה שמעביר אותנו ליין הבא.

3) קלו דה גת סירה הראל 2004
לא צריך יותר מביקור אחד ביקב קלו דה גת כדי להבין שקורה שם משהו גדול, בקרוב בחנות היין הסמוכה לביתך. צמד יינות העל של אייל רותם – קברנה ומרלו - מאיים לשנות סדרי בראשית, נראה איך הם יתנהגו בבקבוק, אבל המרלו ובעיקר הסירה 2004 מסידרת "הראל" הם הסיפור האמיתי. סירה כמו שסירה צריך להיות, עם עוצמה אלגנטית ותיבול מרתק, פראות מרוסנת ונוכחות חסרת פשרות.

4) פלם קברנה סוביניון רזרב 2004
אמנם לא השתתף בטעימת הקברנה שלנו, אבל מסמן שני דברים: האחד, את חנוכת ביתו החדש של יקב פלם, מיקבי הבוטיק המוערכים במדינה, והדבר השני, את הצגתו המרשימה בארוע שעוד יהפוך למסורת מבורכת – התערוכה השנתית של אזור יואב יהודה. נכון שהארוע היה מצומצם בהיקפו, אבל הגיעו אליו האנשים החשובים בתעשיה, אלו שקובעים במידה רבה מה נשתה והיכן. מהבחינה הזו, יקב פלם הוא נטע זר באזור, כיוון שמרבית ענביו מגיעים מהצפון, אבל הרשו לי לקחת הימור קטן, בשליפה מהשרוול: הטרנד האזורי יגיע גם אליהם, והיקב יהיה ממובילי ומסמני אזור יהודה.

 












































5) יקבי הגולן סוביניון בלאן ירדן 2005.
עוד מנצח מטעימה שערכנו השנה – אחרי הרבה שנים של סתמיות תמוהה, באה גרסת 2005 של יקבי הגולן לסוביניון לבן, זן שעדיין רוכב על גל אופנתי מקומי. דבר אחד, כך נראה, השתנה בקו המחשבה של פרנסי יקבי הגולן: לא הכרם, גם לא הסגנון, עם קורטוב העץ שמעניק לו נפח – השינוי העיקרי היה מועד השיווק שהוקדם. השנה היין יצא לשוק כמעט במקביל לשאר התוויות ששיחררו שאר היקבים, מה שעזר לו להציג את הפן הרענן שלו. בנוסף, היין מסמל את המשך התחזקות המגמה של חיבור ליינות קיץ אמיתיים – קלים, רעננים ובעיקר מקוררים היטב.

6) כרמל גוורצטרמינר "כרם" שעל 2004
יין קינוח מרהיב ומשובב נפש. כרמל נכנס לזירה שהיתה כמעט בלעדית בשליטת יקבי הגולן: יינות קינוח מדוגמים, ויינות כרם יחיד מאזור רמת הגולן. האם זה סימן לבאות? במצב העניינים השורר כיום ביקבי כרמל, אי אפשר לדעת כלום. לא רק "שעל" – יינות נוספים של יקבי כרמל התמקמו במקומות מצויינים בטעימות שונות שערכנו, והוכיחו כי כשכרמל רוצים – הם מסוגלים לייצר יינות לא פחות טובים מאף יקב אחר. השאלה הגדולה היא אם הם רוצים. נראה כי נצטרך לחכות עוד כמה שנים כדי לקבל תשובה לשאלה הזו.

7) ויתקין קריניאן 2004
יקב הבוטיק שביצע את קפיצת הדרך הגדולה ביותר השנה. קו המוצרים של 2004 יוצא לשוק- מגובה בקו ייצור חדש ששידרג את הרמה, מצויד במראה חדש ומינימליסטי, ובעיקר – ביינות זניים מרתקים, שנובעים מתוך תפיסה שיווקית וייננית שאין רבות כמוה בארץ. קברנה ומרלו? נהדר, רק לא אצלנו, אומרים אשי ויתקין. בנוסף, ההחלטה להתמקד בייצור היין – לא בשיווק ולא בכורמות – נראית נכונה, לפחות בשלב הזה של הקריירה.

8) רקנאטי פטיט סירה-זינפנדל רזרב 2004
מאז שנת 2000 מטווח לואיס פסקו, יינן היקב, את לוח המטרות, אבל הפגיעות היו מועטות מדי, לטעמי. שנת 2004 מאיימת להיות שנת המפנה של היקב – נחכה לטעום את הקברנה והמרלו רזרב, אבן הבוחן של (כמעט) כל יקב ישראלי. בינתיים, עושה סדרת "הלחם והחמאה", סדרת רקנאטי, חיל (מקום מכובד בטעימת הסדרות שערכנו), ויין הרזרב האדום הראשון של שנת 2004, הפטיט סירה זינפנדל, מקיים את כל מה שהוא מבטיח: יין מלוטש, עשוי טוב, מעניין, ומתומחר היטב.

9) בנימינה סדרת אבני החושן, אודם 2003.
יקבי בנימינה הציגו סדרה שמרבית חבריה תופסים מקום של כבוד בכל רשימת חתך שנכין. אבל היהלום שבכתר, האבן המפוארת בסדרה שקרויה על שם האבנים ששובצו באפודו של הכהן הגדול – הוא היין הזה, סירה עם קמצוץ ויונייה. הכמות מינורית, כמה אלפי בקבוקים, והיא אינה מאיימת על טבלאות שיאי המכירות. חשיבותה במקום אחר: הסדרה כולה מאותתת כי בנימינה יודעים לעשות יין משובח, שיש להם את החומר הנכון, ומותר להניח שהאיכות תקרין גם למטה, ומהר, על קו המוצרים כולו.

10) ברקן אלטיטיוד 720 2003
הקברנה רזרב לבית ברקן הפך כבר מזמן להיות אחד הסודות הגלויים של עולם היין הישראלי. במחיר צנוע יחסית הוא מעניק שנה אחר שנה יין מצוין גם אם האפיל שלו מעט דהוי. באה הסדרה הזו, 3 יינות קברנה מכרם יחיד, ומצליחה ליצור עניין וזוהר מחודשים לכל סדרת הרזרב. הכרמים המשובחים שטיפח אבי פלדשטיין עבור סגל הולאמו לטובת חברת האם ברקן, אם תרצו – מונדו-וינו חלק שני. אהבתי הכל: את הקנקן – תווית חדשה שמשדרת יוקרה ואיפוק, כמו גם את מה שבתוכו – שלושה יינות מצויינים, שהבחירה ביניהם יכולה להיות עניין של טעם אישי. ה-720 מגיע מהכרם הגבוה של דובב, והגובה, במקרה הזה, מתבטא באלגנטיות קרירה ומהנה.

ציון לשבח מגיע לשתי סדרות שעשו השנה חיל. הראשונה היא סדרת קלאסיק לבית ברקן, שמצליחה להעניק תמורה מרשימה בתמחור צנוע והגון. גדולתה הנוספת של הסדרה היא קירוב קהלים חדשים ליינות זניים שאינם קברנה-מרלו-שרדונה. הסדרה מציעה גם פינו נואר, רוזה ובעיקר פינוטאז' מרשים, והצטיינותה בטעימת הסדרות המקיפה שערכנו העניקה לה חותם איכות נוסף. אלו בדיוק היינות שירחיבו את מעגל צרכני היין – ונראה כי בברקן-סגל הבינו את זה מהר מכולם, ראה את הפיוז'ן של שנה שעברה.
סדרה נוספת שראויה לכל מחמאה, ובדיוק מאותן סיבות, היא הסדרה האזורית של יקבי כרמל. לצד כל "החשודים העיקריים" מציעים לנו יקבי כרמל גם פטיט סירה, קריניאן, קברנה פרנק, ריזלינג – וכולם יינות עשירים, מרוכזים, עשויים היטב, ובמחיר נוח ותחרותי, שאין ספק שגורם למתחרים לכאבי ראש לא קלים. יתרון הפריסה והגודל של כרמל בא לידי ביטוי בסדרה הזו – ונותר רק לקוות שאיבחת איבצן לא תרד עליה.

לייבסיטי - בניית אתרים