Champagne Vilmart & Cie, Rilly La Montagne, France

 הדבר הראשון שעשיתי אחרי שטעמתי את שמפניות ה"בוטיק" הראשונות שלי היה לרכוש את הספר המונומנטלי "4000 שמפניות" מאת ריצ'ארד יולין (Richard Juhlin). אני מרשה לעצמי לצטטו בהקשר של וילמאר:
"יינות וילמאר זכו במהרה למעמד של יינות פולחן...מאז שלורן שאמפ הצעיר לקח את ניהול העסק לידיו בשנת 1991, הוא הפך את היקב לאחת מאבני החן האמיתיות (באזור), עם היין המושלם Coeur de Cuvée ככוכב המבריק ביותר. היין הזה היה הטוב ביותר בשמפיין דווקא בשנים "הרזות", כגון 91', 92', 93' או 97'. צודו בטירוף את אחד מ-5,000 הבקבוקים שמיוצרים בכל שנה מהיהלום הזה".

שמפניה היא בראש ובראשונה יין, או שהיא שום דבר. שנים של מיתוג ושיווק אגרסיביים הצליחו להשכיח מאיתנו את העובדה הפשוטה הזו. ואז, כשאנו נזכרים בכך, אנחנו לא מופתעים שיינן מוכשר שמתבסס על כורמות איכותית מייצר יינות טובים גם בשנים חלשות. הרי אנחנו מכירים את זה גם ממקומות אחרים בעולם היין. אנחנו לא מופתעים לגלות שהיין של וילמאר מבציר 2001, שנה מזעזעת בשמפן, זוכה להערכה גבוהה (ולציונים בהתאם) מעיתונאי היין הבכירים בעולם. ככה זה עם יינות שמתחילים בכרם.

 

Vilmart & Cie במספרים:
שטח כרמים: 110 דונם.
תיבות בשנה: 8,750
קרקע: אבן סיד, חימר
זנים: 60% שרדונה, 36% פינו נואר, 4% פינו מונייה

 

 העניין הראשון שמעורר לורן שאמפ, היינן ובעל היקב, הוא השימוש שהוא עושה בחביות עץ בתסיסה. למרות ה"הייפ" סביב העץ באזור, מעטים הם היקבים שמשתמשים ב-100%  חביות עץ להתססת התירוש. ספורים אף יותר הם היצרנים שעושים זאת נכון. אני נזכר במה שכתב טרי ט'יס בהקשר: אפשר להיות חשדן כשחבית האלון מגיעה לסביבה. העץ עשוי להיות משרת טוב אבל הוא תמיד אדון גרוע, ואנו יודעים כי מעטים הם הייננים שניחנים בחך ובחוש לדעת מתי הגיע לגבול. "בשביל מה קניתי את הצעצועים היקרים האלה אם לא כדי לשחק בהם"? הם שואלים את עצמם.

 

 לורן כבר נמצא מאחורי הנקודה הזו. העץ כבר למד להתמסר לו, ובשנה האחרונה, כך אני שומע, מגיעים אליו לא מעט ייננים כדי ללמוד את הסוד. חלקם כאלה שבעבר היו מתלמדים אצל הגורו האחר של העץ במחוז, Selosse.
אבל דיון על החביות בהקשר של וילמאר עלול להסיט את תשומת הלב מהדברים המהותיים ביקב. החקלאות היא ביו דינמית, היבולים נמוכים גם בקנה מידה שמפנואזי, הפרי בוהק מנקיון ובשלות ואפילו הדוסאז' גבוה מהמקובל באופנה האחרונות, מה שמבליט את הסגנון הרחב, האדיר והעוצמתי יחסית של היקב הנפלא הזה. העומק של היינות, האחיזה והנפח הנהדרים שלהם הופכים אותן לשמפניות ידידותיות ביותר לאוכל. אל תגבילו אותן לאפריטיף. קחו אותן איתכם אל שולחן האוכל, אפילו לתוך המנה העיקרית.

 


Laurent Champs: כורם, יינן, קוסם 


מאז שלקח לורן הצעיר את היקב לידיו בשנת 1991 עבר היקב הקטן של וילמאר למגמת עלייה. אני חושד כי הוא עבר למצב של נסיקה. ההכרה בסינגולריות הקיימת בשמפן מתחילה לחלחל לתודעת עיתונאי היין וממנה היא מפעפעת אל הצרכנים. יינות וילמאר הם מהמייצגים הנאמנים ביותר של התופעה המבורכת הזו. חלק מהם כבר הפכו ל"קאלט", השאר בדרך. ברור לי כי לורן איש שמפן הוא תחנת חובה לכל חובב יין ובוודאי לאוהבי השמפניה שסקרנים לחשוף את הפוטנציאל האמיתי שטמון באזור. כאן זו נקודה מצוינת להתחיל, היכן שהחתירה למצוינות מנצנצת כיהלום בין סלעי הגיר.

השמפניות של  VILMART

לייבסיטי - בניית אתרים