ספטמבר 2009

רוברט הודג'סון (Robert Hodgson) הספיק לעשות כמה דברים בחייו. הפרויקט האחרון שלו היה הקמת יקב צנוע, Fieldbrook שמו. כמו בעלי יקבים אחרים הוא החליט להשתתף בכמה תחרויות יין. מה רע, הוא חשב, מדליה פה, מדליה שם, חתיכת זהב נראית טוב על הבקבוק, ואולי אפילו מקלה על מכירתו בחנויות, ביקב ואולי גם דרך האינטרנט. אבל משהו בתוצאות שהתקבלו בתחרויות שונות גרם לו לגייס את כישוריו האחרים. הודג'סון, פרופסור לסטטיסטיקה. עקב וליקט משך קרוב לשנה נתונים על אלפי יינות שהשתתפו ב-13 תחרויות יין שונות בארצות הברית. התוצאות, אם להתבטא בעדינות, היו מפתיעות. ההמלצה של הודג'סון ברורה: הוא ממליץ לצרכנים לא להסתנוור מהזהב המנצנץ אליהם מהבקבוקים השונים, כיוון שההבטחה ליין יוצא דופן שניצבת מאחריהן, לא תמיד מתממשת.  
 
המחקר סקר כאמור יותר מ-4,000 יינות. למעלה מ-2,500 מהם השתתפו בשלוש תחרויות או יותר – כמעט מחצית מהם (47%) זכו לפחות במדליית זהב אחת. מפתיע? שימו לב לנתון הבא. 98% מאותם יינות מוזהבים זכו בתחרויות אחרות בציונים שהציבו אותם תחת הגדרה של "מעט מעל לממוצע", לרוב גם פחות מכך. חוסר עקביות משווע בין גובה התהילה לרדידות הבינוניות.
זה לא הכל. "מתוך קבוצת היינות שהשתתפו בחמש תחרויות או יותר וזכו במדליית זהב אחת לפחות, 75% לא זכו בשום מדליה בתחרות אחת נוספת לפחות", הוא מציין. בתור איש מחקר הוא מנסה לתת הסבר לשונות המדאיגה הזו. "ייתכן והיקבים שולחים דוגמאות לא אחידות או שאולי השופטים אינם מהווים כלי אמין להערכת איכות היינות".
.
יתרה מזו – מעקב אחרי ציונים של שופטים ליינות זהים העלה פערים גבוהים בין טעימה לטעימה. אנשי יין שונים שמכירים תחרויות מבפנים, טוענים כי הללו הופכות למשהו כמו יינות בורגונדי: צריך לדעת הרבה לפני שקונים, או שמקבלים זבל. "אין שום אפשרות ללקוח לדעת אם מדליה מתחרות אחת שווה יותר ממדליה מתחרות אחרת", אומר ג'ו רוברטס, בלוגר ותיק ומחנך יין מוסמך. אם רוצים – צריך להתעמק בנתונים, לחפור ולנסות להבין – אבל מי בנוי לכך?
.
המקריות שמתגלה בהזהבת יינות אינה מפתיעה את פרופסור ה. היימן, שמתמחה בתפישה חושית ומרצה באוניברסיטת דייוויס, קליפורניה. לטענתו, רוב השופטים בתחרויות יין אינם מתורגלים בניתוח תפישה חושית, כך שהתוצאות שלהם אינן עקביות וממילא אי אפשר לסמוך עליהם. "העובדות ברורות – התוצאות אינן חוזרות על עצמן בעקביות לאורך מספר תחרויות. זה כמו תחרות יופי לבחירת מיס עולם, בה המתחרות טסות על אוטוסטרדה".
הערה אחת: אני מוכן לקבל את כישורי הטעימה של כל השופטים בכל תחרות. כולם טובים, כולם יודעים, כולם מנתחים היטב יין. הבעיה היא שהם נדרשים לעשות זאת 3-5 פעמים ביום, לכ-30 יינות בכל פעם. רובנו לא מסוגלים לעשות זאת כראוי.
ומה בארץ? אין לי כוונה לדרג את התחרויות המקומיות. אינני נוטל בהן חלק, לא כשופט ולא כמדווח. יחד עם זאת, אני חייב לציין לטובה את התוצאות שהתקבלו בתחרות Best Value שנערכה בשנה שעברה בפעם הראשונה. לא מעט מהדירוגים שהתקבלו בה מזכירות תוצאות של פאנלים מקצועיים ובלתי תלויים שפועלים בסביבתנו הקרובה. אינני מתכוון להתווכח אם הזוכה במקום השני ראוי למדלית הזהב או הברונזה. די בכך שהינהנתי בהסכמה פעמים רבות למראה השלישיות המעוטרות. אז אם מעניין אתכם לקנות יינות שמחירם אינו עולה על 69 שח – סיכויי ההצלחה שלכם טובים אם תסתמכו על תחרות זו. היא תואמת במידה ראויה את הטוב ביותר שיש לארצנו להציע. לגבי רכישת יינות יקרים יותר, צר לי, עדיין לא מצאתי את התחרות שתהווה כלי צרכני ראוי.




 Dr.Robert Hodgson

.

 

.

 

.

 

.

 

.

 

.

.


מדלית זהב.

.

 

.

.

 

לייבסיטי - בניית אתרים