דף הבית >> עולם היין - אוסטריה! >> חדשות ויינות >> הילד בן 20.
 

נובמבר 2006

20 שנה לא הולכות ברגל. אני מתפלא שהיקב לא יצא בקמפיין, אבל נסלח להם.
20 בצירים לסדרת ירדן,
20 בצירים לקברנה סוביניון ירדן,
20 שנים של מצויינות מרשימה, כשעל יותר ממחציתן חתום ויקטור שונפלד.

כל מילה מיותרת. הלוואי ובעוד 20 שנה תהיינה לנו 20 שושלות מפוארות כאלה.

אני מבין ששנת 2003 עומדת לספק לנו חומרים משובחים במיוחד - אלרום קברנה וקצרין אדום.
גם אם יקבי הגולן ידועים ביחסי הציבור הרכים ובשיווק המצויין, מאחורי המותג יש סחורה טובה.
מי שקונה ירדן קברנה משנה טובה, מברך את עצמו עשור אחרי. לכו על זה.

רשמי טעימה (אוגוסט 2006): פרי שחור, עטוף בחבית , מעט שזיף, מעט קסיס, אדמתי ומתובל.
גוף מלא, דחוס, עשיר ובשל. מאוזן בצורה מדהימה. הפה מקבל חבילת טעמים של פירות יער, עישון,
טבק ואספרסו. עוצמתי אבל מרוסן, עשוי היטב, גרנד קרו ישראלי.
105 ש"ח שבעוד עשור ייראו מגוחכים.
ציון: 90

לדף יינן באדיבות אתר "בקבוק" - כאן.

הערה:
3 מיילים ביקורתיים "על הבוקר" שאחרי פירסום הכתבה אינם עניין של מה בכך.
אולי ירדן קברנה הוא מוצר "תעשייתי" ולא "ארטיזנלי", נכון. אולי הוא עומד בניגוד מסויים לדברים שאני מחפש ביין. ועדיין, אינני מכיר יין ישראלי שאחרי עשור מהבציר, ולרוב אחרי עשור מיציאתו לשוק,
מסוגל לספק את הסחורה, ובמקרה הזה הסחורה היא "להישאר בחיים".
כל הסיפורים, כל התיאוריות, כל ההצהרות - כבודן במקומם.
חובת ההוכחה על המצהיר. ובינתיים, אני מעדיף להניח את מעותיי
הצנועות בחיקו הבטוח של היין "התעשייתי", "המלוטש מדי", "המסחרי"
של יקבי רמת הגולן, גם אם בעוד עשור אצטער צער גדול על שלא
קניתי את היין של "בוטיק X" (ולצידו עוד 9 בוטיקי ABCDEFGHI שנזרקו לפח).

ובתור עיתונאי, נדמה לי שחובתי להבליט את הדיל שנראה לי אטרקטיבי ביותר למי
שמחפש לשמר יין.
(ולדעתי הצנועה היין של 2002 מתאים הרבה פחות ליישון). זהו, עד כאן.


 

לייבסיטי - בניית אתרים