דף הבית >> עולם היין - אוסטריה! >> ארכיון >> יינות לשנה החדשה
 

שתי יצירות אמנות: שמפניה רוזה של לורן פרייה, "זוג" - פסל של רוני לנדאו.

ספטמבר 2006

ערב ראש השנה, האוויר מלא במשהו לא מוגדר, אבל מאוד מוחשי. יש תחושה של רעננות והתחדשות, אפילו מזג האוויר נוטה להתרכך מעט ולהקל על ההתרוצצות התזזיתית, שמתמקדת בעיקר סביב רכישת אוכל ומתנות. ואחרי הטרוף, יש איזה רגע של אחר הצהריים, שבו הכל נעצר, ושלווה גדולה יורדת. ערב אחרי הגפילטע הבלתי נמנע, הקרעפלאך המסורתיים והיין היחסית מאכזב של ערב החג, חגגנו שנה חדשה עם חברים ישנים. את הנס של ראש השנה קיבלנו רק יומיים קודם. הסרטן של נ. נכנע, כך נראה, והלך לחפש הצלחה במקום אחר טפו טפו טפו. רק זו סיבה למסיבה.

Laurent Perrier Cuvee Rose Brut NV

על יין מדברים בלשון זכר, על שמפניה - בלשון נקבה. כשזה מצליח - יש בזה הגיון. אי אפשר לעמוד לפני הצבע המלכותי של שמפניות הרוזה. גם זו - בוהקת בורוד מרשים, עם שרשראות בועות אלגנטיות. האף מאוד פינו נואר, כצפוי. פטל ודובדבן אדום, עם תיבול "מתוק" בו בולט אגוז מוסקט, וגם ריח של קרואסון חמאה עדין לא נפקד. מורכבות נעימה ואלגנטית. גם הפה לא מאכזב, הפינו נואר מעניק נפח טוב ליין, הופך להיות לחוט שדרה רציני. הגז עדין ולא תוקפני, והתחושה הכללית היא של אלגנטיות ומורכבות עשירה. טוב בהרבה מהגירסא הכשרה, למי שיכול להרשות לעצמו יין ששליחי האל לא מעורבים בהכנתו.
ציון: 90

---------------------------------

שני היינות הלבנים הבאים הוגשו בטעימה עיוורת, אחד אחרי השני. קל היה לזהות שמדובר ביינות מבורגונדי, והנפח הציע גרנד קרו. היינות היו מצויינים, אבל חשיפת התוויות העלתה חיוך גדול של סיפוק. בכל זאת, לא כל יום מזדמן ללגום צמד יינות מאותה חלקה, מאותה שנה, אבל משני יצרנים שונים. השוואה מרתקת.

Louis Carillon Bienvenues Batard Montrachet Grand cru 1998 

אף מרהיב עם המון פרי לבן, מינרליות בולטת, העץ עדיין נוכח בקצה האף. מאוד מורכב, עשיר, עמוק ומתפרץ. הגוף מלא, מאוד אלגנטי, בשלות פרי עטופה במינרליות. איזון מרשים בין משקל לגוף - היין מלא ועשיר אבל לא כבד. 7 שורות יש לדומיין, מה שנותן בערך 600 בקבוקים מתוך 23,500 הבקבוקים שמייצרת הכרם בשנה ממוצעת. "אי אפשר להימנע מלחשוב על הציונים המופרכים שמקבלים יינות שרדונה ישראליים מול הדבר הזה", אמר מישהו. חומר למחשבה.
ציון: 94 
                                


Bienvenues Batard
Montrachet  1998
X2. עניין של טעם.


 Ramonet Bienvenues Batard Montrachet Grand cru 1998

לא פחות טוב, אם כי בהחלט אחר, היה היין של ראמונה. אותו פרי לבן, אותה מינרליות, אבל כאן שלטו מעט ריחות שמנת והדר, בעיקר לימון ואשכולית. ריחות קלייה מעודנים משלימים חבילה עשירה, שגם בפה ממשיכה את הקו - גוף מלא ובשל, אגס מתובל, חמיצות יותר גבוהה עם גוון מריר של קליפת אשכולית. אי אפשר להימנע מהשוואה - היין הזה נראה בנוי ליישון טוב יותר, אבל כרגע הוא טפיה פחות מעודן. עדיין, לא לטעות, ההעדפה היא שאלה של טעם.
ציון: 93
---------------------------------

Maison Leroy Charmes Chambertin GC 1996

טעימה עיוורת, פינו נואר בורגונדי ללא ספק, וגם הניחוש לגבי השנה היה בטווח הסביר. הפרחוניות בולטת, סימן הכר של שארם שמברטן, ולצידה אפשר למצוא פרי אדום ובשל, לצד גוון בשרני וחרוך של קלייה חזקה יחסית. הגוף בינוני, אלגנטי ובשל, אם כי ביחס ליינות ה-domaine של לרואה, היין נראה דל, סגור ומהודק. גברת Leroy, הבטחה, תעמוד במרכזה של כתבה גדולה בעתיד הנראה לעין, אבל בינתיים מילה לגבי יינות ה-Domaine מול יינות ה-Maison של לרואה.
ההבדל פשוט. האחרונים הם יינות מוכנים שגברת לרואה קונה ממגדלים אחרים, בדרך כלל אחרי התסיסה ולפני היישון. היא מיישנת אותם ומוציאה אותם תחת שמה - בקיצור, יינות נגוסיאנט. יינות הדומיין הם הסיפור האמיתי של לרואה, שם נכנסת כל תפיסת הכורמות המבריקה, הקפדנית ואולי אף הקפריזית של הגברת הראשונה של בורגונדי. הטעם - והמחיר - בהתאם. יין דומיין, Boudots 1er מנואי סט ג'ורג' הרשים אותי פי כמה מהיין הנוכחי, שהוא אמנם מבית לרואה, אבל "רק" ממנו.
ציון: 90
---------------------------------

Castello di ama Chianti Classico Vigneto la casuccia 1997

"אחלה יין מבורדו", פסקנו בביטחון אחרי ההסנפה הראשונה. האף אכן מזכיר בורדו במימד האדמתי של הפרופיל הארומטי. לצידו קל לזהות פרי אדום ושחור, גון ירקרק, מוקה וקפה - אחלה אף.
הטעימה מעלה ענן של ספק - לא, החמיצות לא מסתדרת עם בורדו. נחפזנו מדי. היין בשל ועשיר, טאנינים מרוככים אם כי בהחלט נוכחים, סיום ארוך ועשיר - יין מהנה, מסדרת ייצור מאוד מצומצמת.
ציון: 91
---------------------------------

Chateau Cos D'estournel (St Estephe) 1986

אין ספק במקור - בורדו, בורדו טוב, וגם אפשר להניח שזה סט אסטף או פויאק. אבל השנה - נפילה גדולה בניחוש. היין צעיר, רענן, ללא סימן קליל של 20 שנות חיים שמאחוריו, ולמי שיתאפק שגם לפניו. פרי אדום ושחור, אדמתי, טבק ועור, מאוד קשוח ו"גברי", קופסת סיגר מתובלת, מאוד מרשים. הרושם ממשיך גם לתוך הטעימה - גוף בינוני, צעיר ורענן, טאנינים בהחלט מורגשים אבל לצד בשלות נהדרת, יין מסיבי אבל לא כבד - בקיצור, בורדו הקלאסית במיטבה, בורדו שכבר אי אפשר לקבל.
ציון: 94
---------------------------------

Beaurenard Chateauneuf du Pape Cuvee Boisrenard 2000

דומיין לא גדול, וזו גולת הכותרת של התוצרת, עם כל הפק"ל הידוע: גפנים זקנות (מינימום 60 שנה), ערוב של הזנים עוד בכרם, יבול נמוך וכו'. התוצאה ברורה: יין מאוד "פרקריסטי", נכון, אבל לא נעדר חן ותחכום. פרי שחור, מרוכז ובשל, אוכמניות ופטל סירופי, אולי אפילו סוכרייתי. אפשר להבחין במעט ירקרקות מתובלת ובשר חרוך. הסגנון ממשיך לתוך הטעימה: בשל, עשיר, מתקתק, מרכוז ומורכב, סיום ארוך ומהנה. יין מאוזן, עוצמתי, לא משהו לארוחת ערב רומנטית וזוגית - אפשר להתעלף באמצע הבקבוק.
ציון: 93
---------------------------------

Elio Altare Barolo Arborina 1998

יש הרבה מהמשותף בין ברולו לבורגונדי, אבל חלק מהשוני הוא שיטת הדרוג. בעוד שבבורגונדי יש היררכיה רישמית, וכל חלקה "נחשבת" זוכה לאפלסיון משלה - בברולו ישנם כרמים אבל כולם מסווגים תחת דרוג איכות כללי יחיד, הגבוה ביותר שקיים באיטליה (DOCG). שאלו יהיו הצרות שלנו.
היין הזה מודרני יחסית - פרי שחור ובשל, אפילו מעט חיקרי, מנתה ואקליפטוס לצד עשבי תיבול, ורקע פרחוני שכל כך מסמן את האזור עבורי. הגוף בינוני, היין אלגנטי ומאוזן, רב שיכבתי, מרוכז ועשיר. עדיין צעיר ובועט. יופי של ברולו.
ציון: 91




 

 

לייבסיטי - בניית אתרים