מרגלית 2007 - הטעימה.
מאת:
fat-guy
Mar 17, 2009
||
06:16
מה נשתנה?
הרבה. אם אנשי יקב מרגלית מזמינים אותנו למפגש שנה שניה ברציפות (!) אחרי התעלמות של כמעט עשור ומחצה, אז משהו השתנה בעולם היין הישראלי. אפשר לקרוא כתבות קודמות על היקב כאן באתר, אני מודה שליקב ולאנשיו יש אצלי מקום של כבוד, אולי בגלל שמשנת 1995 אני קונה מיינותיו, מתבגר יחד איתו, מתאהב (בבציר 1993-4) ומתאכזב (מבציר 1995-6), נוטש (בבציר 1997) וחוזר אל אהבת נעורי (בבציר 2000). כן, אני עוקב ודי מקרוב אחרי השינויים שעובר היקב, מתמוגג מחזרתו בתשובה המרתקת של יאיר מרגלית, שהפך מד"ר Frankenwine למר טרואר, והגעתי גם למסקנה מעניינת, אבל חכו רגע.
טעמנו חמישה יינות.
קברנה סוביניון 2007, 200 ₪
13.8% אלכוהול.
הבציר היה מוקדם יחסית בשנה זו. הרעיון – לקבל אלגנטיות על חשבון העוצמות. המחיר, לטעמי – אובדן מסוים של מורכבות ועושר. "עדיין בריון", קורא לו יאיר, "אבל בחליפה ועניבה". ריחות אופייניים של שזיף בשל, קסיס קליל, קלייה מעודנת מהעץ, היין נקי כמעט מריחות עשבוניים, אך הוא מציג תיבול נעים.
הפה קצת פחות מוצלח לטעמי מהאף – חם, בשל, מתקתק, אולי יותר מדי אלכוהול מול הריכוז המינורי. עדיין – יין טוב, נקי, מדוייק ובעל חתימת יינן ברורה.
88
קברנה פרנק 2007, 200 ₪
14.3% אלכוהול
כזכור, הענבים מגיעים מכרם בבנימינה. להבדיל מרוב ענבי היקב שמגיעים מכרם קדיתא, גבוה בגליל. השינוי עליו דיבר מרגלית בהקשר לקברנה לא מתקיים כאן. האף אותו האף כמו שנה קודמת– פצצת פרי בשל, קסיס, ברט קליל, גוונים ירקרקים כמצופה מהזן ומהטרואר.
על החך היין מרגיש חם ואפילו מעט צורב, אבל שום דבר שמנה ראויה לא תחליק. מי שאוהב את הסגנון ימשיך להנות ממה שיש. מי שמחפש את הפן האלגנטי ביינות ישראל – מוזמן לעבור ליין הבא. 88
מרלו 2007, 200 ₪,
14% אלכוהול
אנשי מרגלית לא מוציאים כל שנה מרלו זני – וכשיוצא אחד כזה כדאי לשים לב לתוצאה. הכרם הוא כרם קדיתא, הצבע בהיר יחסית, האף מאוד מרלואי – אבל עם הרבה אלגנטיות. פרי אדום לצד מעט גרגרי יער שחורים, אף מעניין עם תיבול ירקרק אבל בשום אופן ללא פלפל ירוק – ההבשלה טובה למרות הבציר המוקדם. אין כמעט זכר לריחות עץ – שאפו על זה. באופן אישי אני אשמח למעט יותר ריכוז ביין – אבל אני אוהב את מה שיש. הכיוון הארומטי- סגנוני הוא יותר סט אמיליון מעודן מאשר איטלקי ביריון, עם כל ההבדלים הברורים והכבוד הראוי. 90.
אניגמה 2007, 240 ₪,
13.9% אלכוהול.
החדשות – אנשי היקב הניחו בצד 4 חביות אניגמה 2007 לשנת עץ נוספת, "כדי לראות מה קורה", אומר אסף. חדי הזיכרון זוכרים את הנסיון של בין 37, הקברנה שנמכר בדרך היין לפני כשנתיים, יין שיושן שנה נוספת בעץ וזכה להצלחה ניכרת. נעקוב ננטעם אי"ה.
2003 היא השנה הראשונה של יין בלנד ביקב, וזה קרה כי המרלו הבשיל יחד עם הקברנה. התסיסו אותם יחד, ואז צרפו את הפרנק ויצא מה שיצא. יאיר ואסף אהבו מאוד את התוצאה והמשיכו את המסורת.
איך יצא?
הרמוני, נעים, פחות בומבסטי מהשנה הקודמת, אבל פה זה עובד לא רע, אולי בגלל הקב' פרנק הבנימיני. "היינו רוצים שכל היין שלנו יהיה אניגמה", אומר יאיר. ברט קליל, פרי אדום ושחור, מעט ירקרק, יין נהדר לאוכל. אורך טוב, ריכוז מהנה, גם כאן הקו הוא אלגנטי, בניגוד ליינות קודמים של התווית הזו. 90.
מרגלית קב"ס SR 2007י, 300 ש"ח
14.2% אלכוהול.
18% פטיט סירה, ועדיין השם קב"ס נשמר. הפטיט סירה גדל גם הוא בקדיתא, בניגוד לכרם הבעל איתו היו עובדים, והוא נבצר מאוחר יחסית. כבר הצבע מספר את הסיפור - כהה ועמוק מכל יינות הבציר. בשרני, פירותי, עשיר ומרוכז, פה בהחלט אפשר לדבר על בריון בחליפה. יין אדיר, מרוכז ועדיין לרגע לא בומבסטי, עשיר ורחב, סיום ארוך – מורכב, עוצמתי ועדיין עם אופי אלגנטי בקונטקסט הישראלי. 92
|
|
|
|
|
•
|
| מרגלית 2007 - הטעימה.
fat-guy
> אתה נמצא כאן
|
|
|
Mar 17, 2009 | 06:16
|
|
|
מה נשתנה?
הרבה. אם אנשי יקב מרגלית מזמינים אותנו למפגש שנה שניה ברציפות (!) אחרי התעלמות של כמעט עשור ומחצה, אז משהו השתנה בעולם היין הישראלי. אפשר לקרוא כתבות קודמות על היקב כאן באתר, אני מודה שליקב ולאנשיו יש אצלי מקום של כבוד, אולי בגלל שמשנת 1995 אני קונה מיינותיו, מתבגר יחד איתו, מתאהב (בבציר 1993-4) ומתאכזב (מבציר 1995-6), נוטש (בבציר 1997) וחוזר אל אהבת נעורי (בבציר 2000). כן, אני עוקב ודי מקרוב אחרי השינויים שעובר היקב, מתמוגג מחזרתו בתשובה המרתקת של יאיר מרגלית, שהפך מד"ר Frankenwine למר טרואר, והגעתי גם למסקנה מעניינת, אבל חכו רגע.
טעמנו חמישה יינות.
קברנה סוביניון 2007, 200 ₪
13.8% אלכוהול.
הבציר היה מוקדם יחסית בשנה זו. הרעיון – לקבל אלגנטיות על חשבון העוצמות. המחיר, לטעמי – אובדן מסוים של מורכבות ועושר. "עדיין בריון", קורא לו יאיר, "אבל בחליפה ועניבה". ריחות אופייניים של שזיף בשל, קסיס קליל, קלייה מעודנת מהעץ, היין נקי כמעט מריחות עשבוניים, אך הוא מציג תיבול נעים.
הפה קצת פחות מוצלח לטעמי מהאף – חם, בשל, מתקתק, אולי יותר מדי אלכוהול מול הריכוז המינורי. עדיין – יין טוב, נקי, מדוייק ובעל חתימת יינן ברורה.
88
קברנה פרנק 2007, 200 ₪
14.3% אלכוהול
כזכור, הענבים מגיעים מכרם בבנימינה. להבדיל מרוב ענבי היקב שמגיעים מכרם קדיתא, גבוה בגליל. השינוי עליו דיבר מרגלית בהקשר לקברנה לא מתקיים כאן. האף אותו האף כמו שנה קודמת– פצצת פרי בשל, קסיס, ברט קליל, גוונים ירקרקים כמצופה מהזן ומהטרואר.
על החך היין מרגיש חם ואפילו מעט צורב, אבל שום דבר שמנה ראויה לא תחליק. מי שאוהב את הסגנון ימשיך להנות ממה שיש. מי שמחפש את הפן האלגנטי ביינות ישראל – מוזמן לעבור ליין הבא. 88
מרלו 2007, 200 ₪,
14% אלכוהול
אנשי מרגלית לא מוציאים כל שנה מרלו זני – וכשיוצא אחד כזה כדאי לשים לב לתוצאה. הכרם הוא כרם קדיתא, הצבע בהיר יחסית, האף מאוד מרלואי – אבל עם הרבה אלגנטיות. פרי אדום לצד מעט גרגרי יער שחורים, אף מעניין עם תיבול ירקרק אבל בשום אופן ללא פלפל ירוק – ההבשלה טובה למרות הבציר המוקדם. אין כמעט זכר לריחות עץ – שאפו על זה. באופן אישי אני אשמח למעט יותר ריכוז ביין – אבל אני אוהב את מה שיש. הכיוון הארומטי- סגנוני הוא יותר סט אמיליון מעודן מאשר איטלקי ביריון, עם כל ההבדלים הברורים והכבוד הראוי. 90.
אניגמה 2007, 240 ₪,
13.9% אלכוהול.
החדשות – אנשי היקב הניחו בצד 4 חביות אניגמה 2007 לשנת עץ נוספת, "כדי לראות מה קורה", אומר אסף. חדי הזיכרון זוכרים את הנסיון של בין 37, הקברנה שנמכר בדרך היין לפני כשנתיים, יין שיושן שנה נוספת בעץ וזכה להצלחה ניכרת. נעקוב ננטעם אי"ה.
2003 היא השנה הראשונה של יין בלנד ביקב, וזה קרה כי המרלו הבשיל יחד עם הקברנה. התסיסו אותם יחד, ואז צרפו את הפרנק ויצא מה שיצא. יאיר ואסף אהבו מאוד את התוצאה והמשיכו את המסורת.
איך יצא?
הרמוני, נעים, פחות בומבסטי מהשנה הקודמת, אבל פה זה עובד לא רע, אולי בגלל הקב' פרנק הבנימיני. "היינו רוצים שכל היין שלנו יהיה אניגמה", אומר יאיר. ברט קליל, פרי אדום ושחור, מעט ירקרק, יין נהדר לאוכל. אורך טוב, ריכוז מהנה, גם כאן הקו הוא אלגנטי, בניגוד ליינות קודמים של התווית הזו. 90.
מרגלית קב"ס SR 2007י, 300 ש"ח
14.2% אלכוהול.
18% פטיט סירה, ועדיין השם קב"ס נשמר. הפטיט סירה גדל גם הוא בקדיתא, בניגוד לכרם הבעל איתו היו עובדים, והוא נבצר מאוחר יחסית. כבר הצבע מספר את הסיפור - כהה ועמוק מכל יינות הבציר. בשרני, פירותי, עשיר ומרוכז, פה בהחלט אפשר לדבר על בריון בחליפה. יין אדיר, מרוכז ועדיין לרגע לא בומבסטי, עשיר ורחב, סיום ארוך – מורכב, עוצמתי ועדיין עם אופי אלגנטי בקונטקסט הישראלי. 92
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
Mar 17, 2009 | 06:29 |
|
|
אני שואל את יאיר בחיוך אם השינוי שהוא עובר קורה בגלל שהוא שתה יותר מדי "לה טאש".
עיניו נדלקות.
יאיר הוא בן זוגה של אירית שנקר (לשעבר קרן, דיקסי) שהיא בתורה שותפתו של תומר גל ליבוא המוצלח מבורגון לישראל. "אתה ממש צודק", הוא אומר לי. "לסיורים שלי בבורגון יש חלק לא מבוטל במעבר שלנו לחיפוש אחר הפן האלגנטי של היין".
אסף מביט בי ומחייך.
יקב מרגלית מסמל עבורי בגילגוליו השונים הרבה ממה שקורה בענף היין הישראלי, ולרוב הוא מקדים את הארועים בפאזה של חמש שנים. האם חזינו ביריית הפתיחה אחרי המירוץ הישראלי לאלגנטיות? האם מיצוי הפרי האגרסיבי, ואיתו ההשרייה הממושכת והעצבנית בעץ עומדת להסתיים? (ולא, מרגלית לא היה בקטע של חבית עצבנית אף פעם).
לא יודע, את התשובות נקבל עוד חמש-עשר שנים, מינימום. ההבדלים בין הטרואר הבורגוני לגלילי ברורים לכל דרדק, ובכל זאת. אני אישית מברך על המגמה המרתקת, מקווה להמשך לא פחות מרתק, ומזמין את עצמי לטעום ביקב את בציר 2008.
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
Mar 17, 2009 | 08:54 |
|
|
בלי שום כוונה לצאת קטנוני.
על פי החוק "היבש" על מנת שיין ייחשב זני הוא לא אמור 85% ומעלה?
אני תוהה בשל היין האחרון ברשימה.
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
Mar 17, 2009 | 14:14 |
|
|
אבל מה זה בינינו 3%.
חוץ מזה, אין מי שיפקח ויבדוק....
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
Mar 17, 2009 | 15:46 |
|
|
במילא אין מי שידווח ויבדוק.
לי ממש לא משנה שם היין, יותר משנה כמה טוב הוא או לא.
|
|
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
Mar 17, 2009 | 20:48 |
|
|
בארה"ב לפי החוק (ATF Ruling 85-14) צריך להיות מעל 75%
כיוון שבארץ אין חוקים בנושא ,אז כל אחד כאוות נפשו.
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
Mar 18, 2009 | 06:19 |
|
|
יש בארץ תו תקן ליין שמגדיר במפורש מה מותר ומה אסור . אני לא זוכר אותו מספיק טוב ועמוק כדי לדעת כמה הוא טוב, אבל הוא קיים ומחייב. דווקא נושא זה מכוסה שם טוב לדעתי. אני מציע לא להיטפל למרגלית, כי הוא העדיף לרשום אמת, באותה מידה הוא היה יכול לרשום 15% ולגמור את העניין. יש דברים מעצבנים פי כמה.
רוצה דוגמא? קח סידרה של אחד היקבים שנקראת "בעיקר". על התווית כתוב "בעיקר קברנה פרנק", נניח, כשהיין מכיל רק 60% מהזן. המידע אמיתי? כן. חוקי? כמו שטר של שני דולר.
מה דעתך על היין הבא, שאני מתכנן לייצר בשנה הבאה, מענבי קונקורד?
על התווית יהיה כתוב בקטן, ממש בקטן. "ללא".
מתחת, בענק, יהיה כתוב קברנה סוביניון. אמת בפרסום? בהחלט. היין ללא קברנה סוביניון.
חוקי? כמו שטר של 4.52 ש"ח.
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
Mar 18, 2009 | 09:33 |
|
|
לפי תקן ת"י 1318 אכן צריך מעל 85% מזן מסויים ע"מ לציין זאת על הבקבוק
אותו הדבר עם שנת בציר ,ואזור ממנו הגיעו הענבים. בכל מקרה אני האחרון שיטפל למרגלית , לא היתה
לי שום כוונה כזאת ,יקב מרגלית עושה עבודתו נאמנה כבר הרבה שנים ואני אחד ממבקריו הקבועים כל פסח
הכוונה הייתה לגבי כל מה שהזכיר כבר עידו כמה פעמים ,כמו יקבים שכותבים שהיין מ... כאשר הוא בעצם מ...
וכן יקבים שכותבים שהיין מיושן X חודשים בעץ אלון , כאשר ברור לנו לפחות ,כי מדובר בשבבים ולא
בחביות (בהרבה מדינות יש תקינה לגבי זה) ובכלל אדם ממוצע בארץ לא מבין יותר מדי ביין (חוסר של מסורת
,אני מקוה שעוד 20 שנה זה ישתנה) ולכן קל לעשות לו מניפולציות ע"י כל מיני אמצעים (על כל יין בסופר ,מודבקת
מדליה מתחרות היין השנתית בבורקינה פאסו) ולטווח ארוך אם רוצים לייצר תרבות יין עשירה , צריך לעשות סדר
,וזוהי דעתי האישית כמובן
|
|
|
|
|
|
°
|
| אפרורו יינות מרגלית.
ויקי5
|
|
|
Mar 29, 2009 | 14:22 |
|
|
|
|
•
|
| סליחה, משהו השתבש לי בכתיבה,
ויקי5
|
|
|
Mar 29, 2009 | 14:25 |
|
|
אבל אתמול פתחנו את ק"ס 2001 - הוא היה מעולה!יין ישראלי בן 8 - כל כך מאוזן, כל כך הרמוני, טאנינים כל כך מורגשים, אך רכים, מבנה מסיבי, אבל במידה - תענוג צרוף!כל הכבוד ליקב מרגלית!
|
|
|
|
|
|
|
|
מקרא:
ללא תוכן °
הודעה חדשה 
|
|
לחיצה על העיגול תוביל לפתיחת ההודעה בעמוד נפרד
|
|
|
![](http://www.fat-guy.net/site/index.asp?depart_id=30924 <a href="http://www.w3-directory.com/vote-w3-directory.php?id_site_vote=597" target="_blank"><img src="http://www.w3-directory.com/images/logo-w3-world-wide-web-directory.gif" width="125" height="35" border="0" alt="W3 Directory - the World Wide Web Directory"></a>){kind=logo}
